לאחר נסיעה שלא ערכה הרבה זמן יונגי החנה את מכוניתו והם התקדמו אל הכניסה. הם ניגשו פנימה. הם הביטו סביבם בהתלהבות. או רה:"אני לא מאמינה שאני פה עם הבן זוג שלי". היא נזכרה בדבריו של בן זוגה הטרי שאמר ונטע בה תקווה הוא הבטיח לה שהיא בת זוגתו והוא אוהב אותה והוא לא יתן לאף אחד להפריד בניהם. ג'ימין:"תתחילי להאמין". אופיר:"בואו נלך למוכניות מתנגשות' כולם זרמו וניגשו אל אותו מתקן אופיר אינה הצליחה ממש להסיע את הרכב. אופיר:"אני לא מצליחה" הם התנגשו אחד בשני והחלו לצחוק. הם עלו על הגלגל הענק הם הביטו בנוף הפרוש לפניהם. לאחר שהם ירדו משם. טאהיונג:"בואו נלך לבנגי" אופיר:"תהנו" ג'ונגקוק:"מה זאת אומרת"? או רה:"אנחנו לא באות איתכם אנחנו ניגש למתקן אחר בנתיים". ג'ימין:"למה"? אופיר:"יש לי פחד גבהים גם אם ישלמו לי אני לא עולה על זה" יונגי:"נו אופיר אני אהיה איתך" ג'ימין:"אני גם טיפה חושש אבל בכל זאת מתי כבר יצא לנו לעשות את זה בוא ננצל את היום". ג'ונגקוק:"כן ואנחנו נזכור את זה לנצח". אופיר:"1" או רה:"2" אופיר:"3" הבנים הביטו בהם בבילבול אינם מבינים למה שתי הבנות מונות מספרים לפתע שתי הבנות החלו לרוץ במהירות מנסות להתחמק מעליה לאותו מתקן. הן נכנסו למתקן אחר אך לא שמו לב לאיזה לפתע הן הבחינו שהן נמצאות במבנה חשוך. אופיר:"לאן נכנסו אני מפחדת מהחושך" או רה:"לא רק את" הן החלו לצרוח כל מיני דמיות קפצו מהאפילה והבהילו אותן שני הבנים שנבחרו לרדוף אחריהן הם יונגי וג'ימין שעברו ליד אותו מתקן ושמעו את הצרחות המוכרות הם ניגשו פנימה הם היו קרובים אל הבנות ותפסו בהן שתי הבנות החלו לצרוח אופיר:"אני לא רוצה למות בגיל צעיר". הן ניסו להתפתל מאחיזת הבנים כשהם יצאו מהמתקן לחלוטין הן הביטו והבינו שמי שתפס בהן הם שני הבנים. או רה:"אופסי סליחה צ'ים" ג'ימין:"זה בסדר הכל טוב". יונגי:"אתן עכשיו באות איתנו" הן נמשכו אחריהן בחוסר ברירה מבחינות בשלט של המתקן שאליו הן נכנסו. אופיר:"ברצינות איך לא ראינו את השלט ענק עם האותיות הזוהרות". או רה:"אין לי שמץ". הם הגיעו לתור של הבנגי. הם עלו בשלישיות. אופיר:"יונגי אני מפחדת" יונגי:"אל תדאגי אני פה איתך ויהיה כיף את תראי". הם קפצו בהתחלה אופיר פחדה אך לאט לאט החלה להנות. רגליה של או רה רעדו ג'ימין אחז בה וחייך חיוך שהנסיח בה ביטחון. לאחר שהם ירדו מאותו מתקן הם ניגשו לעוד מספר מתקנים נהנים ומנצלים את היום.
או רה הלכה לביתו של ג'ימין שם היא הבחינה בכך שאימו של ג'ימין אינה נמצאת. או רה:"איפה אימא שלך"? פניו של ג'ימין היו חסרי הבעה או רה:"אני מצטערת שחיטטתי" ג'ימין:"זה בסדר היא נמצאת בבית חולים עוברת טיפולים היא חלתה בסרטן וכרגע היא מטופלת" ארשת פניו הפכה למעט כאובה אך אותו מבט כאוב נעלם מיד. או רה הביטה בו ארשת פניה הפכה לעצובה. או רה:"אני כל כך מצטערת" ג'ימין:"זה בסדר היא לוחמת היא תצליח לנצח ואנחנו די מסתדרים ככה שלא ממש קשה לנו אנחנו מנסים להישאר אופטימים, טוב בואי נפסיק לשוחח על זה" הוא לקח שמיכה ועטף בה את שניהם הם צפו בטילווזיה נהנים מהזמן שהם מבלים יחדיו. לפתע אחיו הצעיר של ג'ימין הגיע הביתה לאחר שסיים את יום לימודיו העמוס הוא ניגש אל המטבח על מנת להרוות את צימאונו ולחמם לעצמו אוכל הוא מזג את דבר המזון שרצה הוא אינו שם לב כלל לאחיו הבכור ובת זוגתו רק לאחר מספר דקות הוא הבחין בהם. ג'יהון זיהה את אותה נערה שישבה לצד אחיו ואמר "זאת את" ג'ימין:"ג'יהון תכיר זאת הבת זוג שלי אתה מכיר אותה"? ג'יהון:"כן" או רה נבלעה בתוך מושב הסלון היא חשה מובכת והסמיקה. ג'יהון:"לפני תקופת זמן לא ארוכה היא וחברה שלה ניגשו לבתים של אנשים צילצלו וברחו". ג'ימין הביט בבת זוגתו ארשת פניו משועשעת. הוא החל לצחוק ג'ימין:"לא ידעתי שאת כזאת" או רה:"אני מצטערת פשוט היה לנו משעמם ו.." ג'ימין קטע את דבריה ואמר "זה בסדר אני מבין אותכן זה כיף". הם בילו מעט זמן ביחד משביעים את רעבונם יחדיו וצופים בטלווזיה עד שאו רה נפרדה מהם לשלום. ג'ימין:"נו מה חשבת עליה"? הוא פנה לאחיו הצעיר. ג'יהון:"היא חמודה טיפה משוגעת. אבל היא מתאימה לך אתם נראים טוב ביחד". ג'ימין חייך הוא שמח שאחיו התחבר וחיבב את בת זוגתו הטריה.
למחרת אופיר ניגשה אל בית הספר בחיוך היא הרגישה שהיא ויונגי מתקרבים יותר ויותר ושאולי גם יונגי מרגיש משהו כלפיה לפתע היא הבחינה ביונגי היא באה לצעוק לו אך עצרה את עצמה שהבחינה בליסה המתקדמת אליו ונושקת לו היא נעמדה שם קפואה מביטה במחזה המוצג מולה בחוסר אמון.
