טאהיונג:"נו מה איתו"? הרופא:"כאשר התחלנו בטיפול הבחנו במספר חבלות ישנות שלא טופלו היטב אז הענקנו לו טיפול ובראשו היה סימן לפצע מזכוכיות שבורות טיפלנו גם בזה וחבשנו את ראשו כרגע הוא ישן והוא אמור להתעורר מאוחר יותר. כולם נשמו בהקלה. ג'ימין:"איזה מזל שהוא בסדר" ג'יהופ:"כן אה אפשר להיכנס אליו". הרופא אישר להם והם התקדמו אל עבר חדרו הם פתחו את דלת החדר מבחינים בנער הצעיר הרדום השוכב על מיטת בית החולים. הם התקדמו אליו מביטים בו. יונגי:"הוא בסהכ ילד למה הוא צריך לעבור את כל הכאב הזה"
. או רה ואופיר התעוררו ליום חדש בגלל שזה היה יום חופש הן החליטו להישאר בבית ולהנות מהחופש. הן ציחצחו שיניים ואכלו ארוחת בוקר. אופיר:"מה נעשה עכשיו"? אופיר שאלה כאשר הן פינו את כלי האוכל בהן,הן אכלו. או רה:"לא יודעת יש הצעות"? הן ניגשו אל חדרה של אופיר מתיישבים במיטתה מנסות לחשוב מה לעשות שלפתע אופיר אחזה כרית בידיה והחלה להכות את חברתה. או רה:"מה את עושה"? אופיר:"מלחמת כריות". הן החלו להכות אחת את השנייה ולאחר מספר דקות הכריזו על הפסקת אש. או רה:"מה נעשה עכשיו"? אופיר:"לא יודעת אני כבר הגיתי ויישמתי רעיון אחד עכשיו תורך". או רה:"אולי נעשה משהו שעשיתי יחד עם בת דודה שלי כשנפשנו". אופיר:"מה עשיתן"? שמעו בקולה שהייתה סקרנית ביותר או רה החלה לספר לחברתה וכך שתיהן יצאו מהבית מתחילות לצלצל בפעמון של בתיהם של שכניה של אופיר ולברוח. הן החלו להתפקע מצחוק והחלו לעשות זאת גם בבניינים והבתים הממוקמים ליד ביתה של אופיר. כאשר הן צילצלו בפעמון של בית אחד וברחו מי אם לא ליסה היא זאת שפתחה את דלת הבית. אופיר:"את בטח צוחקת עליי זה הבית שלה, טוב איזה כיף". הן החלו לצעוד בזריזות מנסות להתאפק ולא לצחוק שוב. הן הגיעו לעוד בית וצילצלו בפעמון הן לא הצליחו להתחמק. הנער החל לצעוק עליהם הן הביטו בנער או רה שזיהתה אותו החלה לברוח יחד עם חברתה הן החלו לרוץ במהירות עד שהרגישו שבטוח לעצור. או רה:"אוי ואבוי" אופיר:"מה קרה"? או רה:"זה אח של ג'ימין" אופיר:"לפחות גילינו איפה הוא גר" או רה:"אח שלו בטח יספר לו על איזו נערה מטורפת שמצלצלת ובורחת והוא יתאר אותי ואז אני אמות מבושה ועל המצבה שלי ירשמו מתה מבושה" אופיר:"או שאולי הוא לא ישתף אותו בכלל במידע הזה וגם כן אז מה אי אפשר לצחוק ולכייף קצת". או רה:"ואם זה היה הבית של יונגי"? אופיר:"הייתי מרגישה מובכת אבל לא הייתי נותנת לזה להרוס לי את הנאה שלי". או רה:"צודקת". לאחר עוד מספר בתים הן חזרו לביתה של אופיר. אימה של אופיר ביקשה מביתה להשקות את הצמחים שנמצאים בסלון ומעניקים מעט יופי לבית. אופיר החלה להשקות את הצמחים שניצבו מתחת לקיר הטלוויזיה היא הרימה את הראשה וקיבלה מכה מהקיר בראש. אופיר:"איה" או רה החלה לצחוק אופיר:"מה את צוחקת"? או רה:"כאילו את לא היית צוחקת" אופיר:"טוב כן" אופיר החלה לדמוע ולצחוק ביחד. הן צפו בסרט ולאחר מכן נפרדו לשלום אחת מהשנייה. אופיר ניגשה לאימה מספרת לה מה שאירע אתמול ואיך היה. מירי:"לא אתן איך הצלחתן לשכוח שקיימת תחבורה ציבורית"? אופיר:"אימא אני חושבת שיש רק הסבר הגיוני אחד" מירי:"ומה הוא"? אופיר:"שכנראה בשעות הלילה המוח שלנו לא מתפקד כראיו" הן החלו לצחוק .
או רה הגיעה לביתה מברכת את הוריה ואחיה הצעירים בברכת שלום. משתפת אותם איך היה לה וניגשת לחדרה מקווה שחברתה אכן צודקת וכשהיא תפגוש במי ששבה את ליבה הוא לא יזכיר את האירוע המביך שקרה עם אחיו הצעיר.
למחרת כולם הגיעו לבית הספר אופיר חברתה ועוד מספר נערים מבית הספר הבחינו בחבורת הבנים התשושה שאינה נמצאת בהרכב מלא. הם בילו כל אתמול לצד ג'ונגקוק שעדיין שקע בשינה ולא פקח את עיניו מעורר בהם דאגה כנה אך אף אחד לא ידע חוץ מהם לכן כולם התמלאו בתהיות ושאלות "מה קרה והיכן ג'ונגקוק"?
