ליסה וחברותיה התקדמו לעברנו. ליסה:"קומו". או רה:"מה"? ליסה:"אמרתי קומו מי אתן בכלל שאתן מחליטות להתיישב פה על דעת עצמכן". דמעות ניקוו בעיניה של אופיר. יונגי שהבחין בכך אמר "מי אמר שהן התיישבו פה על דעת עצמן"? ליסה:"מה זאת אומרת"? ג'ימין:"אנחנו הצענו להן להתיישב פה איתנו". סו רי:"מה למה אתם רוצים לשבת איתן? את שתי המילים אחרונות אמרה בנימה מזלזלת. ג'ימין:"הן חברות שלנו". נאם ג'ו:"מה"? יונגי:"חברות" ליסה:"למה שתרצו חברות כמוהן"? או רה:"מה זאת אומרת כמונו"? ליסה:"תסתכלו עליהן". יונגי:"אני מסתכל נו אני רואה את הבחורה הכי יפה שראיתי בעולם" הוא פנה לאופיר. ג'ימין:"שתי הבחורות הכי יפות". ליסה:"אז איפה אנחנו נשב"? טאהיונג:"אתן מוזמנות לשבת איתנו ועם או רה ואופיר אם אתן לא רוצות אתן מוזמנות לחפש שולחן אחר" . ליסה וחברותיה התקדמו בעצבים לעבר שולחן אחר בו ישבו קאי, יוגיום ועוד. שתי הבנות אכלו לאט לא רוצות שהסיטואציה הזאת תיגמר לעולם. לאחר שהפסקה הסתיימה הם ניגשו לכיתות לאחר עוד מספר שיעורים הגיע הצילצול המכריז על סופו של יום. כולם ארזו את חפציהם רגע לפני שאו רה יצאה מהכיתה ג'ימין ביקש לשוחח איתה. או רה:"אוקיי". היא עקבה אחרי ג'ימין ואחריהם מי אם לא חברתה הטובה שחשה סקרנית מידי. ג'ימין חיפש מקום שקט ולבסוף מצא זה היה בחצר האחורית אף תלמיד לא נמצא באיזור אופיר הסתתרה מאחורי קיר שמוקם שם. יונגי שהבחין בה אינו הבין על מה היא מסתכלת קרב אליה ונגע בה בעדינות. אופיר הסתובבה ונבהלה לראותו מולה. יונגי:"מה את עושה"? אופיר:"שקט היא תפסה בו ומשכה אותו אליה " אני עוקבת אחריהם אני רוצה לדעת למה ג'ימין ביקש מאו רה לבוא איתו לפה". יונגי:"את לא חושבת שעדיף לתת להם להיות לבד". אופיר:"נראה לך אני חייבת לדעת מה הוא רוצה ממנה". יונגי:"או שהיא פשוט תספר לך אחכ". אופיר:"אני רוצה לגלות ממקור ראשון". יונגי:"אני לא מבין את הקו מחשבה שלך". אופיר:"שקט אני רוצה לשמוע מה הם אומרים,אני מצטערת אני פשוט כל כך סקרנית". יונגי:"זה בסדר לא נפגעתי" אופיר:"בטוח"? יונגי:"כן תירגעי הכל כשורה" וכך נגרם מצב בהם שניהם מאזינים לשיחתם של חבריהם. בהתחלה ג'ימין אינו אמר דבר לבסוף או רה שאלה אותו "ג'ימין הכל בסדר על מה רצית לשוחח איתי"? ג'ימין:"רציתי לשאול אותך אם, אם תצאי איתי לדייט"?
טאהיונג וג'יהופ נסעו אל ג'ונגקוק על מנת להיות איתו שם כשמשחררים אותו הם הגיעו לשם מבחינים בצעיר המאורגן כבר בבגדים רגילים שחבריו הביאו לו באחד מהימים. הם הלכו אל האחות על מנת לקבל את טפסי השיחרור. לאחר שהם קיבלו אותם הם ניגשו אל תחנת האוטובוס וממתינים לאוטבוס שיגיע.
מצטערת שיצא פרק קצר.
