המעלית נפתחה שתי הבנות ניגשו פנימה. אופיר:"איזו קומה היא אמרה"? או רה:"אני לא זוכרת". אופיר:"נראה לי היא אמרה קומה 7". או רה:"אוקיי" היא לחצה על כפתור הקומה לאחר שהמעלית הגיעה לקומה הרצויה הדלתות נפתחו חושפות בפניהם שלט שעליו רשום באותיות גדולות וברורות מחלקת לב או רה:"אני לא חושבת שהוא נמצא במחלקה הזאת". אופיר:"כן אלא אם יש לו בעיות לב שאיננו מודעות לקיומן או שהוא לא באמת בןן ה14 אלא זקן בן 60". או רה:"פחות חושבת". לפתע המעלית נסגרה יורדת בחזרה אל קומת הכניסה. המעלית נפתחה חושפת בפניהם את ארבעת חבריו של ג'ונגקוק. הם הביטו אחד בשני. ניכר בפניהם שכל אחד מהם היה מופתע לפגוש בשני.
נקודת מבט יונגי:" אני,ג'ימין, טאהיונג. וג'יהופ התקדמנו לעבר התחנה המתנו מספר דקות לאוטובוס שהתעכב לאחר שהוא הגיע עלינו ושילמנו את הסכום הדרוש לנסיעה התיישבנו שוב במושבים האחוריים וקיוונו להגיע כמה שיותר מהר אל בית החולים. אך הנסיעה התעכבה בשל פקק תנועה שהתרחש. יונגי:"נו באמת". טאהיונג:"דווקא עכשיו יש עומס בתנועה". לאחר כמה דקות העומס פחת. ירדנו בתחנה אליה. חפצנו להגיע. ניגשנו פנימה אל בית החולים מתקדמים לעבר המעלית. כאשר המעלית נפתחה היא חשפה בפנינו את שתי הנערות שמשכו את תשומת לב שלי ושל ג'ימין. ג'ימין:"מה אתן עושות פה"? היה אפשר להבחין שהוא מופתע לראותן כאן. אופיר:"אה אנחנו... היא פנתה אל או רה בלחש ואמרה "תעזרי לי פה". או רה:"אנחנו אופיר תספרי לו למה אנחנו נמצאות פה" אופיר:"ממש עזרה אנחנו באנו לבקר מישהו" יונגי:"את מי"? אופיר:"את... טוב באנו לבקר את ג'ונגקוק מצטערות פשוט שמענו אותכם משוחחים בקיפטריה ודאגנו לו". טאהיונג:"אז הייתן אומרות". או רה:"פחדנו שתכעסו עלינו". ג'ימין:"למה שנכעס". אופיר:"לא יודעות האמת פשוט ראינו שהתעצבנתם על ליסה אז".. יונגי:"זה שכעסנו על ליסה זה לא אומר שאנחנו נכעס עליכן בגלל שבאתם לבקר את ג'ונגקוק". הם עלו למעלית והמעלית נסגרה. ג'יהופ לחץ על כפתור הקומה. אופיר:"אה הוא נמצא בקומה 8 איך שמענו 7"? או רה:"אין לי שמץ". אופיר:"אם אנחנו כבר בבית חולים אולי נערוך בדיקת שמיעה". או רה:"רצוי". הן ציחקקו גוררות גם את ארבעת הבנים לגחך. רגליה של אופיר פעמו מכאב והיא החליטה להתיישב במעלית גוררת מבטים מבולבלים ושואלים מחבריה. אופיר:"כואבות לי הרגליים אני חייבת לשבת". הסבירה. המעלית נפתחה חמשת חבריה של אופיר ירדו אופיר נעמדה במהירות אך לא הספיקה ודלתות המעלית נסגרו. אופיר:"אתם לא רציניים נו באמת טוב לא נורא אני אעלה עוד פעם". בנתיים חמשת חבריה החלו להתפקע מצחוק על הסיטואציה שהתרחשה כרגע. הם המתינו ליד המעלית ממתינים שאופיר תגיע לקומה. לבסוף המעלית נפתחה חושפת בפניהם את אופיר שניגשה אליהם. אופיר:"לא" כולם לא יכלו לעצור את צחוקם והחלו לצחוק גוררים את אופיר גם היא לצחוק על מה שקרה. הם החלו לצעוד כאשר הגיעו אל חדרו של ג'ונגקוק ניגשים פנימה הם הבחינו בנער הצעיר פוקח את עיניו. הם התקדמו לעברו נושמים בהקלה שהנער הצעיר סוף סוף שב להכרתו. יונגי:"ג'ונגקוק". הם נעמדו סביב מיטתו מביטים בו בדאגה שמושלבת בהקלה. ג'ונגקוק אמר בקול חלוש "היונג,נונות". טאהיונג:"אל תתאמץ הדאגת את כולנו אתה בסדר"? ג'ונגקוק הנהנן בצורה חיובית. הם קראו לרופא על מנת שיבצע בדיקות לאחר מספר בדיקות שלא ערכו יותר מידי זמן הרופא ניגש אל חבריו של הצעיר על מנת להודיע להם ולעדכן אותם במצבו. הרופא:"הוא בסדר הוא יוכל להשתחרר כבר בשלושת הימים הקרובים". ג'יהופ:"תודה". הרופא:"חייגתי למשטרה הוא יצטרך למסור עדות לגבי מה שקרה לו תעדכנו אותו ותכינו אותו לביקור". יונגי:"אוקיי". לאחר שהרופא עזב הם חזרו לחדרו של ג'ונגקוק שנותר עם אופיר ואו רה שאירחו לו חברה בזמן שחבריו שוחחו עם הרופא. ג'ונגקוק:"נו מה הוא אמר"? טאהיונג:"אתה תוכל להשתחרר עוד מעט". ג'ונגקוק:"יש". ג'ימין:"קוקי עוד מעט שוטרים יגיעו על מנת לקחת ממך הצהרה כדי לדעת איך הגעת למצב הזה אתה תוכל לעשות זאת"? ג'ונגקוק הביט בחבריו ואמר "כן אני לא מוסגל יותר לחיות שם". כולם הנהנו כמבינים. אופיר:"אתם רוצים משהו לשתות או לאכול"? טאהיונג:"לא תודה". היא הביטה על השאר על מנת לקבל תשובה כולם החזירו לה תשובה דומה. אופיר:"טוב אני אלך לקנות שוקו". היא התקדמה אל דלת החדר אינה מצליחה לפתחה. אופיר:"אנחנו נעולים אני לא מצליחה לפתוח את הדלת". יונגי קם בבהלה כולם נבהלו מהבשורה. או רה:"איך זה הגיוני למה שינעלו אותנו פה". לפתע יונגי פתח את הדלת לרווחה אופיר הביטה בו ואמרה "אופסי". יונגי:"פתחת לא נכון את הדלת". כולם החלו לצחוק אופיר צעדה במהירות לבחוץ יורדת לקיפטריה על מנת להרוות את צימאונה היא הבחינה שישנו רק שוקו בשקית שמוצע למכירה. אופיר:"טוב לא נורא". היא שילמה את המחיר הדרוש וחזרה לחדר. היא התיישבה בכיסא וניסתה לבצע קרע בעזרת שיניה. אופיר:"אני לא מצליחה למישהו יש מספריים". יונגי הוציא מקלמרו את הפריט שביקשה והיא הודתה לו. היא החלה לשתות שופכת עליה מעט. או רה:"את מלכלכת את עצמך". אופיר:"בגלל זה אני מעדיפה שוקו בבקבוק אני תמיד מצליחה ללכלך את עצמי כשאני שותה דרך שקית". ג'ימין:"למה לא קנית בקבוק"? אופיר:"כי לא היה". ג'ונגקוק:"רק אני הבנתי עכשיו שנערה בת 16 לא יודעת לשתות שוקו בשקית"? כולם החלו לצחוק. אופיר:"היי אני כן יודעת סוג של". או רה החלה ללחוץ על שקית השוקו גוררת צעקות מאופיר שמבקשת ממנה להפסיק. אופיר:"חכי אני אשפוך עלייך מים". לאחר שאופיר סיימה לשתות את המשקה המתוק היא זרקה אותו אל אשפה. או רה:"תודה לשמיים שסיימת אותו". אופיר:"למה"? או רה:"עשית רעשים שכל כך עיצבנו אותי". אופיר:"סליחה"? לפתע נשמעה דפיקה בדלת. יונגי:"כנסו" שני שוטרים גבר ואישה ניגשו פנימה. האישה דיברה ראשונה "שלום באנו לקבל תצהיר מהמטופל ג'ונגקוק". הגבר אחריה אמר "אשמח אם כולכם תצאו החוצה לרגע". ג'ונגקוק:"אי אפשר שהם ישארו פה איתי". השוטרת:"הם יכולים חשבנו שתעדיף לשוחח איתנו בפרטיות" ג'ונגקוק:"אני מעדיף שהם יהיו פה לצידי". הגבר:"תתחיל בבקשה". ג'ונגקוק:"אני עכשיו אספר לכם הכל מהתחלה" כולם המתינו שהנער הצעיר יתחיל לדבר. ג'ונגקוק:"אז ככה.."
