~שהיה לכם קריאה מהנה~
***
הדסה
הוא נישק אותי.
אלוהים. דניאל נישק אותי. הוא עטף אותי בזרועותיו והרים אותי באוויר. שפתיו ריסקו את שלי באמצע המתנ"ס לנגד עיני כל הסובבים, לעיני הילדים. ידעתי שהייתי צריכה לעצור אותו. הייתי צריכה לדחוף אותו ולהתנתק משפתיו, אבל הידקתי את אחיזתי סביב צווארו ושקעתי לתוך החום הגברי שלו. איך הוא בכלל מצא אותי? איך הוא ידע שאהיה כאן? הוא עקב אחריי?
נשמתי מתוך אפי, כיוון שלא יכולתי לנשום. כל נשיקה ומגע הזכירו לי שנתתי לו ללכת בלי מספר הפלאפון שלי. נתתי לו ללכת בלי שהוא יוכל לחזור אליי. זה מה שרציתי, לא? אני לא רציתי שאנחנו נפגש. אלוהים, לא היינו צריכים להיפגש. דמותה של סבתי עלה במוחי ונזכרתי בדבריה. היא חשפה בפניי כל כך הרבה. היא זאת שפתחה את עיניי וגרמה לי להתקשר אל אלינור ולהתנצל בפניה.
היא חזרה ואמרה לי שהכל בסדר, ואפילו הזמינה אותי בחזרה לשיעורים שלימדה במתנ"ס. שיעורים שהפכתי לחלק מהם במהלך השבוע האחרון. שיעורים שהפגישו אותי עם רותם ואודה. השניים שאלו אותי לא פעם על דניאל, אבל לא יכולתי לענות להם על שום דבר. הבנות של אלינור היו נפלאות. הן רצו ללמוד הכל ולהפתעתי אלינור לימדה אותן הכל.
היא לימדה אותם בלט, היפ-הופ ואפילו סלסלה. ריקודים שמעולם לא ניסיתי וכן התחלתי ללמוד ביחד עם הבנות בשיעורים שלהן ובתמורה עזרתי לאלינור ללמד את הבנות בלט. למדתי כל-כך הרבה בשבוע האחרון עם הבנות שהן הפכו לחלק בלתי-נפרד ממני. וכעת עמדתי באמצע המקום, נאחזת באיש המגודל לעיניהן. הבנתי שזה לא מה שהייתי אמורה לעשות בכיתה מלאה בילדים. הוא ניתק את שפתיו משלי והצמיד את מצחו לשלי, נושם עמוק וברעד.
"אינעל דודתו של הלוי הזה." הוא ציחקק.
"מה?" כיווצתי את מצחי.
"אח שלי." הוא הישר את מבטו לשלי וחייך בטיפשות. "המניאק הזה תמיד הביא לי מזל. לא חשבתי שאראה אותך כאן. באתי בשבילו ופגשתי אותך." הסיפוק שצייר את פניו חימם את גופי בלהט. "אני התכוונתי לדפוק לסבתא שלך בדלת -"
"דניאל!" הרתעתי את ראשי למשמע צחוקו המתגלגל.
כחכוח גרוני קטע את מחשבותיי וחזרתי להביט על אלינור, היא שלחה את מבטה הישיר בי ואז על קבוצת הבנות שבהו בנו. ליקקתי את שפתיי וטפחתי פעמיים על כתפו של דניאל. הוא הוריד אותי על רגליי ונאחז בי לכמה שניות, מתנצלת בפניי הבנות הסמוקות. עיניו המתנצלות של דניאל חלפו על פני כל אחת מהבנות, לפני שהוא כחכח בגרוני וגירד את עורפו.
אלינור הניעה בגבותיה בתנועה לועגת. היא עמדה עם ידיה שלובות על החזה שלה. היא העבירה את עיניה החומות ביני לבין דניאל ובחזרה. ראשה נע מצד לצד, לפני שהיא סימנה לי לבוא אליה. שילבתי את ידיי לחיקי והתקדמתי אליה כמו אל המורה הנוזפת שלי.
YOU ARE READING
הזאב הרע | ספר 2
Romanceספר 2 בסדרת "ילדי הרחוב של בת-ים" אחרי תשע שנים בכלא, דניאל זאבי - בכינויו הזאב הרע - יוצא לחופשי. הוא אחר לחלוטין מהדניאל שהיה כאשר נכנס לכלא. הוא שליו יותר ובוטח בסובבים אותו. דניאל רוצה להאמין שניסיונו להתנתק מהכנופיה תוביל אותו לחופש, אך במקום ז...
