פרק 8

2.7K 178 18
                                    

שתהיה לכם קריאה מהנה~

***

דניאל

המשרד של אלישע עמד בחלקו האחורי של המוסך. שי בוסקילה ישב על כיסאו של הבעלים, מאחורי השולחן היחיד שעמד בחדר הקטן הזה ופנה לכיוון דלת הכניסה היחידה. הבבון שלו פנה לסגור את הדלת והלם את כל הצלילים של עובדי המוסך מצדו השני. התיישבתי על הכיסא אל מול המאפיונר, לפני ששלחתי מבט מהיר אל אלישע העומד בזווית החדר בידיו השלובות.

רוני התקדם מסביב לשולחן ונעמד מאחורי הבוס שלו, ידיו שלובות מאחורי גבו. כאילו שיכולתי לעשות משהו למאפיונר של בת-ים. אמא שלו זונה. שיי הצית את הסגריה בתנועה נינוחה ושלח מבט יודע אל אלישע ואילו זה הניד בראש לשלילה. השנייה שתקו, אך העבירו מילים מבלי לפתוח אפילו את הפה שלהם, כמו איזה זוג שחיו מיליון שנה ביחד והכיר אחד את השני מספיק בכדי לדבר ללא מילים.

"נו...?" פלטתי בעצבנות.

שיי צמצם את עיניו ובחן אותי. יכולתי להרגיש את החשדות שלו חולפות על פני עורי, כמו סכין מחורבנת. ניערתי את כתפיי כנגד מבטו העצבני ונשפתי בחוסר סבלנות. אלוהים, רציתי לצרוח שיפתחו את הפה שלהם, אבל אחזתי בעצמי בכוח. לא רציתי ליפול על הצד הרע שלהם. אלישע פנה אלינו בצעדיו המהירות ונעצר מולי. פניו השלוות הפכו לזועמות ככל שהביט בי.

"אתה מוכן להסביר לי, מי הדסה הזאת?" הוא התפרץ בקוצר רוח ואילו אני שתקתי. מה יכולתי כבר לומר לו? שהיא הייתה שלי? כיוון שהיא לא הייתה שלי. אלוהים, היא לא הייתה של אף-אחד ובכל זאת... החרא האלו הגיעו אליה וזה בגללי.

הכל קרה בגללי...

"למה כולם מחפשים ת'מכשפה מעכו?" הישרתי את מבטי אל שיי, מתעלם מאלישע. דבר שלא מצא חן בעיניי הג'ינג'י בכלל. ונראה שהשאלה שלי עיצבנה אפילו את שיי. עיניו האפורות הצטמצמו עליי, כאילו שהוא התכוון להרוג אותי בכל רגע, אינעל העולם.

"מאיפה אתה יודע שמחפשים את המכשפה?" מלמל אלישע בתהייה.

"הדר -"

"הפרחה... הדר הפרחה, היא מקור המידע שלך?" רוני היה האחד להישבר, לפני שהחליף מבט מהיר עם שיי.

"מאיפה לה לדעת?" החזיר אלישע בגיחוך מופתע.

"הכלבה הזאת שכבה עם כל הכנופיה... בת-זונה, בטח מכרה את כולם..." רוני ניער את ראשו, "הכלבה הזאת בטוח מעורבת -"

"למה שהיא..." אלישע השתתק, עיניו מרוכזות בי. "דניאל... אתה יודע משהו?"

לא שמתי לב אפילו שאצבעותיי התלפפו סביב ידיות הכיסא שלי עד שאיבדו כל צבע. כיוון שזה בא אליי. אלוהים, זה פגע בי כמו סופת טורנדו שסחפה אותי למרכז המערבולת. בת-זונה מזדניית. היא ראתה אותנו. היא ראתה אותי עם הדסה ביום ההוא - היום שסיפרתי לה הכל. היא בטח סיפרה לאחד הכלבים של אליהו. השפלתי את מבטי, נשימותיי הפכו לכבדים יותר.

הזאב הרע | ספר 2Where stories live. Discover now