שתהיה לכם קריאה מהנה~
**בפרק תופיע אלימות**
***
הדסה
סיימתי את ההצהרה תוך כמה דקות. לא חשבתי אלא שפשוט כתבתי את ההצהרה המטומטמת. לא חשבתי אפילו מה עשיתי, הגוף שלי פעל מעצמו. פניתי אל הדלת ונתתי את הדף המטומטם לשוטר המטומטם ובתמורה קיבלתי את התיק עם כל החפצים שלי. הכל היה במקומו, אבל הארנק עם השטרות. המשכתי לחטט בתוך התיק ומצאתי את הפלאפון שלי.
הדלקתי אותו ומצאתי כמעט שמונים שיחות וחמישים הודעות שלא נענו, רובם מאנסטסיה. אלוהים. זה פשוט נפלא. כל הסיטואציה הזאת הייתה נפלאה. ניערתי את עצמי ונכנסתי למספר של הכריאוגרפית. חייגתי את המספר שלה ועוד לפני שהספקתי לענות משהו, היא התחילה לצרוח עליי. קולה התעטף בדאגה, דבר שדי הפתיע אותי.
"אני מצטערת, נסטיה." אמרתי כשהצלחתי להשחיל מילה.
"אלינור סיפרה לי שהסתבכת עם כמה גברים -"
"אני?!" התפרצתי לתוך המכשיר. "מה נראה לה, המטומטמת הזאת!" יכולתי לשמוע את הנשיפה המופתעת של נסטיה, שמעולם לא שמעה אותי מקללת בקול. "את יודעת מה קרה לי. המטומטמת הזאת מכרה אותי לכנופייה של אח שלה! היא זאת שסיבכה אותי עם הגברים האלו!"
"למה שהיא תעשה את זה." השיב קולה הנפעם של האישה.
"את רצינית?" גלגלתי את עיניי ואמרתי לה, "הו, לא יודעת. היא אולי רוצה שאני אעוף מהלהקה שלך ואולי היא תצליח לקחת לי את המקום. מה חשבת שעשינו ביחד כל הזמן הזה? עזרתי לה להתאמן, נסטיה." רטנתי לתוך המכשיר.
"בגלל זה היא השתפרה ככה..." השיבה הכריאוגרפית ברוסית, "אני מבינה."
"חשבתי שהיא הייתה חברה." גערתי בעצמי, "שכחתי שבעולם כמו הבלט אין דבר כזה -"
"זה לא נכון." היא מיהרה להשיב.
"נסטיה, מהיום שנכנסתי ללהקה שלך... כל הבנות שמו עליי עין, כאילו שאני השטן." לחשתי בחוסר רצון, "חשבתי שאולי זה יעבור להן, בכל זאת כמה מהן קיבלו את התפקידים הראשיים, אבל... מסתבר שזה לא מספיק."
"לא ידעתי שהם התנהגו אלייך ככה." קולה נשמע מצטער.
"אל תצאי עליהם. אני פשוט עייפה מלהעמיד פנים -"
"לא צריך, יקירה." קולה נשף לתוך המכשיר. "אני אטפל באלינור."
"לא!" מיהרתי לומר, "לא צריך לגעת בה."
"את בטוחה?" היא הופתעה
"כן, נסטיה. תודה."
"מתי את חוזרת?" היא שאלה.
"מתי ההופעה הבאה?"
איבדתי את הימים לחלוטין. לא ידעתי אפילו איזה יום זה היה. הרמתי את מבטי ומצאתי את כל אגף המשטרה בוהה בי. הוריי התקדמו אליי, מבטם הנוזף מרוכז בי. ניסיתי לחשוב מה אמרתי שגרם להם להביט בי ככה, אבל לא הייתי צריכה לחשוב רחוק. אמרתי מילה קטנה אחת כמו מטומטמת והם כבר התעצבנו.
YOU ARE READING
הזאב הרע | ספר 2
Roman d'amourספר 2 בסדרת "ילדי הרחוב של בת-ים" אחרי תשע שנים בכלא, דניאל זאבי - בכינויו הזאב הרע - יוצא לחופשי. הוא אחר לחלוטין מהדניאל שהיה כאשר נכנס לכלא. הוא שליו יותר ובוטח בסובבים אותו. דניאל רוצה להאמין שניסיונו להתנתק מהכנופיה תוביל אותו לחופש, אך במקום ז...
