הזאב הרע | ספר 2

פרק 4

~שתהיה לכם קריאה מהנה~

***

הדסה

התעטפתי בעונג בלתי נשלט, הרעד שהתלווה אליו כיסה את עורי בקוצים. הניחוח הגברי שלו עטף אותי כגלימה עבה של חוזק, שרירים וכוח. כוח עצום מנגד עדינות אינסופית. מגע ידיו היה עדין כל-כך שכל הגוף שלי רעד בתגובה. כרכתי את ידיי מסביב למותניו ותפסתי את צידי חולצתו, נאחזת בו לשם תמיכה. הוא הצמיד את גופו לשלי והתחכך בי בתנועה פראית וחדה, קדימה ואחורה.

הזר הזה החליק את אצבעותיו מטה מלחיי אל צווארי, מלטף אותי באגודליו. הוא עלה ודחף את אגודליו לתוך בשר לחיי. הוא לחץ בחוזקה, כאילו שדרש ממני לפתוח את הפה שלי. וכן פתחתי. נתתי לו את הכניסה לתוכי. נתתי לו את החופש המוחלט עליי. הוא העמיק את הנשיקה שלנו ודחף את לשונו פנימה. הוא ליטף והתרכך כנגדי בתנועה איטית וכה מפתה שהלב שלי עצר מלכת.

נאנקתי. צלילים פראיים יצאו ממרכז החזה שלי. הזקן הקצר שלו שרט את לחיי כנגד התנועה שהוא עשה מעליי. לשונו כבש את פי והוא גנח לתוכי. ידיו ירדו למותניי ובתגובה זרועותיי התכרכו סביב צווארו. הייתי צריכה להרגיש קרובה. אלוהים, רציתי להרגיש קרובה אליו. חיזקתי את אחיזתי מסביבי מהפחד שאפול תחת רגליי הלא-יציבות.

הוא חיזק את זרועותיו מסביבי והטה את ראשו הצדה, מסרב להתנתק משפתיי. ידיו הזדחלו מטה והוא התכופף מעט בכדי לתפוס את ישבני ולהרים אותי באוויר. רגליי התעטפו סביב מותניו והוא נאחז בי כנגד הקיר. זרם חד ולוהט תקף את מקור נשיותי. כל הגוף שלי שרף, כאשר הוא דחף כנגדי והרגשתי את הזיקפה שלו מבעד למכנסי הג'ינס שהפרידו בינינו. הוא התחכך כנגדי, מתרכך מבעד לכל דחיפה.

התחושה הקיצונית שתקפה אותי הייתה ממכרת. הקור של הקיר חדר דרך הילקוט שלי והקפיא אותי כנגד גופו החם ואילו אני באמצע. הלהט מקדימה והקור מאחור. ניתקתי את שפתיי משלו ונתתי לזרם הרחוק והמנוכר לעלות בין רגליי. הוא היה קרוב. ההתפרצות הייתה קרובה ושום דבר לא יכל להשתוות לה. הוא ליקק את שפתיי ונישק את לסתי ומטה אל צווארי. שיניו נכנסו בגרוני וידעתי שהוא עמד להשאיר עליי את הסימן שלו.

צליל רועם של דלת נטרקת העיר אותי מתוך תימהון החושים. דחפתי כנגד כתפיו, אך הוא לא העז לשחרר. במקום זאת הוא הביט לעומק עיניי, מעלה בי בלבול וחוסר הבנה. היינו במקום ציבורי. אלוהים, היינו בבניין זר ויכלנו לתפוס אותנו בכל רגע. נשמתי עמוק וברעד, מנסה להרגיע את גופי המשתולל. עצמתי את עיניי והקשבתי ללב הפועם שלי.

הוא הוריד אותי בחזרה לרצפה, רגליי הרוטטות נעמדו ברעד מוחלט. הוא המתין כמה שיניות לפני שעזר לי לסדר את בגדיי. עיניו חזרו לבחון אותי, את פניי וחיוך קטן עיקל את שפתיו. בחנו האחד את השניה, שניי זרים באמצע שום מקום.