הזאב הרע | ספר 2

פרק 7

~שתהיה לכם קריאה מהנה~

***

הדסה

שבועיים חלפו להן מבלי שאראה אותו. הוא ניתק את עצמו ממני לחלוטין. ידעתי שלא ניפגש שוב, מהעובדה הפשוטה שהוא לא רצה לראות אותי יותר. זה שבר אותי. כל הסיטואציה הזאת שברה אותי. לא יכולתי להאמין לדבריו. הוא ניסה לספר לי את האמת שלו ואילו אני סירבתי להקשיב לו. אמרתי לעצמי שהוא ישב בכלא, אבל שוב המוח שלי סירב להאמין שהוא ישב על רצח.

הראש שלי החזיר אותי למתנ"ס, אל רותם. הוא חיבק אותי בכל פעם שראה אותי ושאל על דניאל, כאילו שידעתי משהו. לא ידעתי אפילו מה הייתי אמורה לענות לו. השפלתי את מבטי. לא ראיתי את דניאל ודניאל לא ראה אותי. לא היה לי את האומץ לשאול על דניאל, למרות שאמרתי להם שהוא התנתק ממני לחלוטין. הידקתי את לסתותיי. רותם סיפר לי שדניאל ישב תשע שנים בכלא. עצמתי את עיניי. איך רוצח יכל לשבת בכלא במשך תשע שנים?

אלוהים, למה הכנסתי את עצמי לזה? אנשים לא יושבים תשע שנים בכלא אחרי שרצחו מישהו. הם יושבים במשך שני עשורים לפחות אם לא יותר. ודניאל? דניאל כרת לאנשים את האיברים שלהם. הוא עינה אותם בשביל הכנופיה שלו. המוח שלי אמר לי שרק מהסיבה הזאת הייתי אמורה להשאיר ממנו מרחק, אבל ללב שלי היו תוכניות אחרות לחלוטין. אני התגעגעתי למגע הידיים שלו ולא היה בזה שום היגיון.

התחושה הזאת הייתה שגויה וחסרת כל הגיון. הוא היה זר שלא פגשתי מעולם. הוא היה שונה מכל מה שהכרתי, מכל מה שראיתי וחשבתי עליו בעבר. לא נמשכתי בכל ה-26 שנה שלי לגבר שנראה כמו דניאל וניסיתי להבין מה היה הדבר הזה שמשך אותי בגבר הפראי הזה. חשבתי שאולי בגלל שהוא היה שונה, הוא משך אותי אליו כמו מגנט לפלדה. ואני רציתי לראות אותו. אני רציתי לראות אותו.

אלוהים.

רציתי...

לראות...

"הדסה, את הבאה בתור."

שלחתי מבט מהיר אחורה. עיניה הירוקות של אנסטסיה סרקו אותי, כאילו שהייתי מחשב כלשהו שלא עובד כבר כמה ימים. גמעתי רוק והישרתי את מבטי קדימה. עמדתי מאחורי אחד הקלעים, בכניסה לבמה והמתנתי לתורי וכאשר הוא הגיע יצאתי אל הסצנה והוצאתי הכל החוצה. זרקתי את מחשבותיי לכל תנועה. נפלתי לתוך הקרב עם מלך העכברים, יצירתו של צ'ייקובסקי מתוך מפצח האגוזים.

הסתובבתי סביב עצמי והרגשתי את הרעד חולף מבהונותיי ועד קודקוד ראשי. משהו משך אותי קדימה, הוא ניסה לכבוש אותי מבפנים ולקחת את השליטה המוחלטת מעליי, ואילו אני נתתי לו. נתתי לדבר הזה לשלוט בי. נתתי לו למשוך אותי לתוך התנועות. חלפתי בין הרקדנים והרקדניות שנעו סביבי על הבמה, יוצרים מעגל קטן. הרמתי את ידיי למעלה, רגל עוברת ומצביעה פניה לתוך הרגל התומכת בפוזיציית פַּסֶה פתוח. שלחתי את הרגל אחורנית באוויר לתוך עָרַאבֵסְק.