פרק 14

2.3K 164 21
                                    


שתהיה לכם קריאה מהנה~

***

הדסה

רותם ואורן הביאו אותי אל סבתי שלי. היא לא אמרה אפילו מילה, היא פשוט חיבקה אותי קרוב אליה וליטפה את ראשי בידיה החמות. מגע ידיה ניחמו אותי כד כאב. היייתי זקוקה לזה במיוחד ממנה. הייתי זקוקה לאהבה והבנה הזאת. היא האכילה אותנו, אפילו את רותם ואורן שמצאו חן בעיניה. היא לא הפסיקה לשאול אותם; מתי יתחתנו או מתי יהיו להם ילדים, אם יהיו להם בכלל, דר שהביך את רותם ושיעשע את בן-זוגו.

אחרי שאכלתי, התקלחתי והכנתי את עצמי להופעה, פניתי להתלבש. לא חשבתי שאמצא משהו אצל סבתא, אבל הופתעתי בשמחה כשראיתי את התיק עם החפצים שלי אצלה, בהם השתמשתי למקרה חירום. הבגדים מההופעה הקודמת שנותרו בתוך התיק שלי, סבתא שלי כיבסה וייבשה אותם. לא ידעתי אפילו איך להודות לה על הכל. חיבקתי אותה בחוזקה למשמע מילות הנחמה שהיא לחשה באוניי ויצאתי למרכז עם שני הגברים.

אני לא כל-כך הבנתי, למה אורן ורותם הפכו לצל שלי. הם החליטו שהם לא עוזבים אותי, גם אחרי שאמרתי להם שאני אהיה בסדר. אך הגברים סרבו להקשיב לי וצעדו בעקבותיי לעבר הכניסה האחורית של הבימה. עצרתי במקומי והסתובבתי לעברם, מקמצת את אגרופיי על מותניי. ידעתי שהם הסתירו ממני משהו, יכולתי לראות זאת בעיניהם. אך הם סירבו לענות לי.

"אוקיי..." העברתי את מבטי בין השניים ושאלתי, "מה אתם מסתירים ממני?"

"כלום!" רותם התפרץ. צמצמתי את עיניי בתגובה, אך פניו של הג'ינג'י האדימו וצבעו את לחיו בצבע של שערו. "באמת שזה כלום." הוא ניסה בשנית והכניס מרפק לצדו של בן-זוגו. "נכון, אורן..."

"מיש אמר לנו שדניאל ביקש שנשים עלייך עין." אורן השיב במקום זאת וקיבל סטירה בשכמו מרותם. "אחחח! למה זה?"

"אין לך שכל, זה למה!"

"היא צריכה לדעת, מותק -"

"מה זה, מה אני צריכה לדעת?" קטעתי את הויכוח בין השניים.

"שיכולים לחטוף אותך בכל רגע." רותם מיהר להסביר לי, כאילו שלא ידעתי את זה קודם.

"אל תדאגו." לקחתי את ידו לשלי ולחצתי עליה בעדינות רבה.  "הכל יהיה בסדר, רותם. אתם לא חייבים להיות כאן." הידקתי את שפתיי למראה מבטם הלא מאמין. "טוב, נו... בסדר." גלגלתי את עיניי ושיחררתי את ידו של רותם בכניעה. "בואו, כנסו. תשארו מאחורי הקלעים, אוקיי...?"

השניים הנידו את ראשם ומיהרתי להיכנס דרך הדלת האחורית. יכולתי לראות את ההקלה משתקפת בעיניהם, כיוון שהפסקתי להתווכח. ידעתי שהיה להם קשה עם ויכוחים, בייחוד כשהם עמדו תחת ההבטחה שלהם לדניאל. ניערתי את ראשי והישרתי את מבטי קדימה, נפגשתי פנים מול פנים עם אלינור. כמובן, שזה היה אמור לקרות. מבטה התרחב, כאילו שהיא הופתעה מקיומי בעולם הזה ובתגובה חיוך רחב עיקל את פניי.

הזאב הרע | ספר 2Where stories live. Discover now