~שתהיה לכם קריאה מהנה~
***
דניאל
החיוך המטומטם שלי לא ירד לי מהפנים במהלך השבוע האחרון, שבוע שעבר יותר לאט מחילזון מזויין בדרך לאיזה עץ. הידקתי את אצבעותיי סביב הגומייה האדומה שלה. גומייה שהיא שכחה לקחת ממני אחרי שפיזרתי את שערה הארוך והשתני. שיט, החיוך הזה רק חזר ועיקל את שפתיי עד כדי כאב. כל מה שחשבתי ברגע ההוא היה לסובב אותה עם הפנים לקיר, לקמץ את השיער הזה באגרופי ולזיין אותה מאחור, שכל השכונה המזויינת תשמע אותה.
הבנתי בראש הקטן שלי שזה היה פראי. שמה שעשיתי ברגע ההוא לא היה בסדר, או נכון ובכל זאת רציתי את זה. רציתי שכולם יידעו שהיא הייתה שלי ברגע ההוא. אינעל העולם, היא בטח גם הייתה מסרבת להזדיין ככה, אבל עדיין זה לא עצר ממני מלרצות את זה. אני רציתי אותה. רציתי אותה והעובדה שלא היה לי איך לתקשר איתה, הוציאה אותי מדעתי.
הדבר המזויין היחיד שידעתי היה איפה היה הבניין של סבתא שלה. ומשום מה הייתי די בטוח שאם הייתי מצלצל לכל אחד מדיירי הבניין בכדי למצוא אותה, היו מזמינים עליי את המניאקים. ושוב מצאתי את עצמי מחייך, מתאר לעצמי את מבטה המבועת של הזקנה. ידעתי שהיא לא הייתה נותנת לי להיכנס לדירה שלה, שלא לדבר על המספר של הדסה ובדרך הייתה מקבלת התקף לב או משהו.
השפלתי את מבטי על הגומייה ומחצתי אותה באגרופי. תיארתי לעצמי שמחצתי ככה את בשר ירכיה החופנות את מותניי. גנחתי בשקט וניסיתי להרגיע את הזקפה המזויינת שלא רצתה לנוח אפילו לשנייה מאז היום ההוא. ניערתי את עצמי ומיהרתי לאסוף את שערי לפקעת, מתענג מהעובדה שכעת הגומייה שלה הייתה שלי. נשמתי עמוק וחזרתי לעבוד על המנוע שאחד הלקוחות השאיר במוסך של ג'קו.
"דניאל... לקוח!"
נשפתי למשמע הקול של משה, אחד מעובדי המוסך ותהיתי למה הוא לא היה האחד שטיפל בו. התרוממתי על רגליי ופניתי לקידמת המוסך. קפאתי במקומי ובהיתי על הבנאדם האחרון שציפיתי לראות במקום הזה. לקח לי כמה שניות להתעשת והכרחתי את רגליי לצעוד קדימה, אל הגבר שבא לבקר אותי. אינעל דודתו. ידעתי שהוא יבוא, אבל לא ציפיתי שהוא יבוא לכאן. הבן-זונה גם נתן תרוץ מטומטם. הוא בחיים לא היה מביא את המרסדס שלו למוסך הזה.
"אליהו." הנדתי בראשי.
עיני הפלדה שלו, עיניים שחורות כתהום הכי שחור, התאימו לנפש השחורה שלו מאוד. רציתי לומר זאת פעמים רבות, אבל אהבתי את הראש שלי על הכתפיים יותר מדי. הסטתי את מבטי ופגשתי במבט עצבני מאוד. מבט שהשתייך לאלישע. הוא העביר את מבטו בני לבין אליהו ובחזרה בעיניים יודעות.
YOU ARE READING
הזאב הרע | ספר 2
Romanceספר 2 בסדרת "ילדי הרחוב של בת-ים" אחרי תשע שנים בכלא, דניאל זאבי - בכינויו הזאב הרע - יוצא לחופשי. הוא אחר לחלוטין מהדניאל שהיה כאשר נכנס לכלא. הוא שליו יותר ובוטח בסובבים אותו. דניאל רוצה להאמין שניסיונו להתנתק מהכנופיה תוביל אותו לחופש, אך במקום ז...
