שתהיה לכם קריאה מהנה~
***
דניאל
פתחתי את עיניי כנגד האור שפגע בי. לקח לי רגע לחזור לעצמי. הגוף שלי כאב, אבל בקטע טוב. הרגשתי טוב. האור הכתוב של השמש חדר מבעד לחלונות וגרם לי להתהפך על צדי כמה שיותר רחוק ממנו. התבוננתי על הפנים היפות שנחשפו לפניי. היא שכבה על צדה. שפתיה המלאות נפערו מבעד לנשימותיה. עפעפיה היו סגורות והסתירו ממני את הצבע הכחול והיפה של עיניה. היא הייתה במיטה שלי. הדסה הייתה במיטה שלי.
היא בחרה לתת את עצמה למישהו מגואל בדם וגועלי כמוני. כיווצתי את מצחי. לא ידעתי למה היא עשתה את זה. למה היא בחרה לעשות את זה ועוד בפעם הראשונה. היא נתנה לי את הבתולים שלה. הידקתי את שפתיי. היא הביטה עליי בצורה כל-כך עצובה אתמול, כאילו שהיא רצתה לומר לי משהו ובמקום זאת, היא חיבקה אותי קרוב אליה ונרדמה תחת השמכה שלי.
מה היא רצתה לומר לי?
אצבעותיי נשלחו אל לסתה הסגולה מהמכה שקיבלה וריפרפו בעדינות את קצוות שערה הרחק מפניה. היא נשפה קצרות והתכרבלה עמוק לתוך הגוף שלי. היא הייתה כזאת חמודה ומהממת, ואלוהים, היא הראתה לי אתמול את הצד הכי סקסי שלה. לא חשבתי אפילו שהיה לה משהו כזה, אבל מדי פעם כשפגשתי אותה לפני כן יכולתי לראות את התשוקה שהיא ניסתה להסתיר ממני.
עורי הסתמר כנגד המחשבה שהיא הייתה סוף כל סוף שלי. קירבתי את פניי לשלה. מצחי נצמד לשלה. שפתיי היו קרובות לשלה וכל מה שחשבתי עליו הייתה הנשיקה שלנו, האהבה שעשינו על המיטה הזאת. הידקתי את שפתיי. אהבה הייתה מילה עצומה מדי בשביל מישהו כמוני ועדיין היא הופיעה בתוך ראשי. אלוהים, זה היה הדבר היחיד שחשבתי עליו כעת.
"אני..." המילה יצא בנשיפה.
אני אהבתי אותה. אני אוהב אותה. אני אוהב את הדסה. נשמתי עמוק את התחושה החמה שמילאתה את בטני. הרוך שעטף אותנו לתוך החיבוק שאיתו אחזתי בה. היא נכרכה בין ידיי ולתוך החום שלי. היא הפכה לחלק בלתי נפרד ממני. היא הייתה שלי. חייכתי לעצמי, כיוון שזאת הייתה התחושה הכי טובה שאי פעם שהכרתי אותה.
רציתי להעיר אותה ולומר לה את המילים האלו. רציתי שהיא תדע אותם, לפני שהיא תבחר לברוח ממני. רציתי לומר לה אותם, כדי שהיא תדע שאני אוהב אותה. פתחתי את פי בכדי להעיר אותה, אך צלילו הגבוה והמחריד של הפלאפון שליי קטע את חוט מחשבותיי. הוא הדהד ברחבי החדר השקט ושבר את הרוגע שאפף אותי. הדסה פתחה את עינה והביטה בי בבלבול.
"תחזרי לישון, מתוקה." נישקתי את מצחה.
"מי זה?" היא שאלה בקולה הצרוד.
"עכשיו נראה..." מלמלתי לעצמי.
דחפתי את עצמי מהמיטה בחוסר רצון ועצרתי כנגד ידה של הדסה, אשר המשיכה לעטוף סביבי. חייכתי אליה והורדתי את ידה בזהירות לצד גופה, פוגש בחיוכה הקטן. ניערתי את ראשי ופניתי אל הפלאפון, מנסה להיזכר היכן שמתי אותו. הצלצול הפסיק ומיד לאחר מכן חזר לצלצל בשנית.
YOU ARE READING
הזאב הרע | ספר 2
Romanceספר 2 בסדרת "ילדי הרחוב של בת-ים" אחרי תשע שנים בכלא, דניאל זאבי - בכינויו הזאב הרע - יוצא לחופשי. הוא אחר לחלוטין מהדניאל שהיה כאשר נכנס לכלא. הוא שליו יותר ובוטח בסובבים אותו. דניאל רוצה להאמין שניסיונו להתנתק מהכנופיה תוביל אותו לחופש, אך במקום ז...
