הלכתי מאחורי ריצ'רד, חוששת. אני מרגישה שאני עומדת להקיא, קשה לי עם המציאות הזאת. די, די. באלי לחזור חזרה לטירה עם אדריאן ולישון. במיוחד עכשיו... שאני בטוחה שאני חשובה לו. אני רוצה להיות איפה שאני מרגישה בטוחה שוב, למרות שהוא בעצם ערפד.
הזמן עובר כל כך לאט. אנחנו כולנו הולכים בשביל לכיוון הקברים על מנת לקבור את הגופה של קאסיוס. מולי נמצאים חבורה של ערפדים שלבושים בשחור. אני מסתכלת על השמיים והירח אדום כמו דם. הצבע שלו היה מפחיד מה שגרם לי לצמרמורות בכל גופי.
אדריאן... אני רוצה את אדריאן. אני רוצה... אני רוצה לחבק אותו! עצמתי את עיניי בחוזקה ולקחתי נשימה עמוקה על מנת לא לאבד את שפיותי. או לפחות, מה שנשאר ממנה.
הערפדים דיברו בינהם בעוד שאני וריצ'רד הולכים מאחוריהם. לכולנו הייתה אדרת מיוחדת שמכסה אותנו, כי כנראה זה מנהג של הערפדים- לשים אדרת שחורה בהלוויות. אבל האדרת שלי ושל ריצ'רד הייתה שונה משלהם. היא הסתירה אותנו ואת זהותנו.
הגענו סוף סוף לקבר אשר היה פתוח. ליד הקבר הייתה קופסא שנראתה עשויה מברזל, ובפנים דברים שחורים, נראים כמו פחם.
"מוצצי דם יקרים," נשמע קול חזק ומחוספס, הקול הזה גרם לי להבהל. "היום אנחנו קוברים את הגיבור שלנו- קאסיוס. הגיבור שהתמודד עם כל כך הרבה ריקיטימאים." העלתי את מבטי במהירות ושאפתי בחדות. "זכיתי להיות איתו באחד מהקרבות שלנו. הדרך שבה הוא תפס את בני האדם המטורללים האלו הייתה מדהימה. הצווחות שלהם... אוי הצווחות שלהם..."
הערפדים הקשיבו לערפד שדיבר בפליאה. הם קראו בשמו של קאסיוס ומחאו לו כפיים בעוד שאותו ערפד עלה לי על העצבים. רציתי ללכת. לא יכולתי לשמוע את הזוועה הזאת יותר. נזכרתי בתיאו, במשפחה שלי.
מאחר ושקעתי במחשבות שלי, לא שמתי לב שהערפד בעצם המשיך לדבר. החזרתי את תשומת הלב שלי למה שמסביבי ובדיוק שמעתי אותו מסיים את הנאום. "אני רוצה להודות לכם, מוצצי דם יקרים, על בואכם להלוויה זו. ובואו נמשיך את דרכו של קאסיוס ונהרוג כל ריקיט, או כל אדם אשר יעמוד בדרכנו!"
הערפד הרים את ידו ושלח אגרוף לשמיים. שאר הערפדים הריעו בשמו של קאסיוס בשמחה ובצהלה. ההתנהגות הזאת בהלוויה הייתה לי מוזרה מאוד.
ריצ'רד הבחין בי ובפנים העצובות שלי, הוא ידע מה אני מרגישה. אבל לא היה לי אכפת מזה שהבין, רציתי לבכות.
לפתע, אותו ערפד שקרא את הנאום נהם. "חברים, בואו נמשיך את ההלוויה." הערפדים הפסיקו להריע בשנייה שהתחיל לדבר.
חלק מהערפדים הגברים ניגשו לקופסא מברזל אשר הייתה ליד הקבר. גברים אחרים הכניסו את גופתו של קאסיוס לתוך הקבר ולאחר מכן הערפדים שהחזיקו את הקופסא, הפכו אותה ושפכו את הפחם אל הקבר.
YOU ARE READING
Monster
Roman d'amourמה עושים כשהעולם פתאום מתפרק ונהפך למקום הכי נוראי לחיות עליו? בעוד שיצורים אשר חזקים ממך, מהירים ממך וחכמים ממך משתלטים על האנושות כולה? אז עוד כשהייתה ילדה בת 13, חשבה שערפדים נמצאים רק באגדות ובסרטים, עד שהעולם החל העולם להתפרק אט אט. כך גם היא...
