Monster

פרק 15 - חדר מחבואים

נכנסנו לטירה, היא נראתה כל כך ריקה ושונה. זה היה מוזר לראות אותה ריקה ככה משום שאני רגילה לראות ערפדים וחיות שהולכות אחרי הבעלים שלהם. אבל פתאום אין פה שום דבר. נזכרתי באיך שראיתי את החיה בחדר המדרגות, שצרחה לעזרה ואף אחד לא בא לעזור לה. כי איזה ערפד ילך נגד העם שלו ולאיזו חיה תהיה את האומץ להתקומם? אף אחת.

צעדים קטנים נשמעו מהקומה השנייה, זה הרגיש כאילו אוזניי נפתחו פתאום. הסתכלתי לאותו כיוון שממנו נשמעו הצעדים, כך גם אדריאן. ריצ'רד הבחין בנו והבין שמסתבר יש שם משהו שהולך אז גם הוא הסתכל וכך גם הטרול. "יש שם צעדים, מהחדר של המעבדות," הודיע אדריאן. "חכו לי פה."

הוא החל להתקדם לאיזשהו חדר בטירה, שמעתי קודים שמוזנים באיזשהו מכשיר טכנולוגי והדלת נפתחה. התרכזתי ברעש שהגיע משם- נשמע כאילו אדריאן החזיק במשהו קטן, צלילי כדורים נשמעו בנוסף. הבטנו באדריאן שמתקרב אלינו חזרה עם תיק בידו.

"טוב," שאף בחדות והכניס את ידו לשקית. "הבאתי לנו נשקים- אקדחים ליתר דיוק. מספר הכדורים מוגבל, אז אל תבזבז אותם." אדריאן הביט בריצ'רד והושיט לו את האקדח. תהיתי למה אני גם לא מקבלת נשק, "מה איתי?" שאלתי. אדריאן לקח אקדח נוסף מהשקית והכניס אותו לחגורה שלו. "מה זאת אומרת?" הרים את גבותיו, לא ידעתי אם הוא מנסה לשחק את עצמו. "למה אני לא מקבלת אקדח?" הרגשתי טיפה נעלבת.

"אני לא מוכן שתסתובבי עם אקדח, מרסי."הודיע בקול קשוח. עכשיו נעלבתי יותר. "גם לי מגיע דרך להגן על עצמי." הרמתי את קולי מעט, לא רציתי לצעוק משום שמי יודע מה נמצא בקומה מעלינו. "אין צורך להיכנס לזה מרסי, אני לא אקח את הסיכונים, שלא תפגעי בעצמך." נשמע כאילו אדריאן אומר את השם שלי כל פעם כשהוא נהיה רציני איתי. "מה אני ילדה קטנה שתשחק עם האקדח?" התחלתי להתעצבן. אדריאן לקח נשימה עמוקה על מנת להירגע, "לא אמרתי את זה."

הוא הסיט את מבטו ממני ולא היה מוכן להקשיב לי, הוא פשוט התעלם ממני כמו זבוב. לא אהבתי את היחס הזה שהוא נתן כלפי ומרוב שהייתי עצבנית החלטתי ללכת לבדי לחדר שאליו אדריאן נכנס מקודם. לא שמעתי את הדלת נסגרת אז אני בטוחה שהיא עדיין פתוחה. לקחתי צעדים גדולים ורועמים לכיוון החדר, הבחנתי בתזוזה של מאית שנייה שאדריאן עשה על מנת לתפוס אותי, אך החלתי לרוץ והתחמקתי ממנו. רצתי לכיוון החדר וסגרתי במהירות את הדלת, אדריאן בדיוק הגיע וגנח בכתפו בדלת על מנת לפתוח אותה, אבל הצלחתי לנעול אותה לפני.

"מרסי אל תעצבני אותי," קולו נהיה רם יותר. הוא המשיך לנגוח בכתפו בדלת, שמעתי אותו פונה לריצ'רד. ריצ'רד החל למלמל, ידעתי שהוא מבצע כישוף על מנת לפתוח את הדלת ולא היה לי הרבה זמן בשביל לקחת אקדח משלי. נגשתי לכיוון החדר של הנשקים ונדהמתי.

לא ידעתי איך קרו לדברים האלה אם לא היו את שלטי השמות על הנשקים. היו 'רימונים', 'אקדחים', משהו שנראה כמו 'צלף'. השמות האלו נשמעו לי כל כך מוכרים אבל לא באמת ידעתי מה כל נשק עושה. לקחתי אקדח מהקטגוריה שהיה כתוב בה 'אקדחים'. הנחתי, שמן הסתם, שזה יהיה אקדח.