× ฬє ςคภ'Շ ×

☣8☣

נתעלם מהעובדה שרציתי להעלות ביום ההולדת של קוקילידה,

ו......

לא יצא.

תהנו💜~

-------------------------------------------

''בוס זה בקשר לטאהיונג.''

wait...

what?

''אני יודע..'' הוא המשיך לומר,
ואני רק מנסה להבין. הוא מכיר אותי?.
האמת שזה מסביר לי דברים...הרבה דברים.

''כמו שחשבנו. נסיך.'' , מי זה חשבנו?
''הוא לא מסוכן. הוא חלש.'' ,
היי-היי-היי, עד כאן.
''אני אטפל בו.'' , לא אני יטפל בך-חתיכת צייד מזויין.....חתיך.....

''כן..., אני יודע איפה הוא.'' , אין מצב שהוא גילה איפה אני...טוב,עומד ממש לידו.''תסמוך עלי בוס.'' וניתק.

הוא הכניס את הטלפון בחזרה לכיסו האחורי. אז הם יודעים מי אני...,
הם חיפשו אותי?, מי זה הם?, למה התיבה חשובה?, למה כולם יודעים הכל.
למה אני לא יודע כלום! . הגיע הזמן לעזוב. להרוג אותו אוכל אחר כך...כרגע אני צריך תשובות. והן לא אחר מאשר
...אבא שלי.

הוא התיישב בחזרה על כיסאו.
"#({+-}+#+|<#;" , מישהו חייב ללמד אותי את שפת הדלת. ראיתי שסביבי השומרים הולכים ועוזבים, כנראה שהוא הורה לעזוב את המקום.
וכך גם אני עשיתי. התקדמתי לכיוון הדלת, לפתע הרגשתי יד מחזיקה בכתף שלי, שיט. הסתובבתי עליו.

''בגדי הצייד שלך לא מהאגף הזה.''
הוא אמר בוחן אותי מכף רגל ועד לראש.
''מאיזה אגף אתה?'' . למה אתה כזה הורס התגנבויות...

''ניקיון..'' אמרתי, משתדל להעלות את קולי העמוק שלא יהיה דומה לשלי.

הוא חייך עליך קטנה.

מזל....הוא קנה את זה...

''יש לך 5 דקות לעוף מכאן.
אסור לך להיות כאן. יש דרך קיצור
ביציאה השלישית של הפרוזדור,דרך אגב על תעשה ככה עם הקול , אתה נשמע כאילו הייתה לך שבירת קול של ילד בר מצווה'' הוא עקף אותי ללא שום מבט.
והלך בדרכו.

א-א....זיהה אותי??, ע-עזר לי?????

מ-מה?

ילד בר מצווה???

הבן-.. . .

יצאתי מחוץ לחדר. נשמתי עמוק.
והמשכתי בפרוזדור..אולי הוא עבד עלי...
יציאה שלישית...פתחתי את הדלת לאחר שהשומרים בחנו אותי. ויצאתי לבחוץ.