☣17☣

764 84 84
                                    

איך אתם?.
שורדים את הבידוד?😶💜

---

גנחתי גניחה רועמת אשר לא הסגירה את העובדה שאלה הן סכינים חדות ביותר,
מישהו השחיז אותן יפה..יותר מדי יפה.
כל החרבות והסכינים נפלו מצדי המיטה,על הרצפה ועלי. תקועים בתוך גבי,נעוצים בתוכי עמוק בעוד אני אמור להיות הערפד החזק,הנסיך,אך כמעט מיבייב ממה שכרגע גרם לגבי להחצה לשניים ולנשיכת השפתיים שלי להתאדק על שפתי התחתונה.  

הרמתי את גופי,בטח אני מכביד עליו עם הכובד שלי. הרמתי את גופי כאילו מתכונן לעשות שכיבות שמיכה,רוצה לראות האם הילדון הקטן לא נפגע, הבטחתי.הבטחתי לאביו שאשמור עליו.

''אתה בסדר?'' שאלתי עוצם עין אחת מכאב שהרגשתי בגבי התחתון,
אחת החרבות תקועה לי ליד התחת,
כמה לבבי מצידה.

הוא הרים את עיניו,וראיתי ניצוץ של פחד.ואו.הוא יודע לפחד?.
''אני?-אתה בסדר?!'' הוא שאל בקול כה דואג מלא סערת רגשות וכשהבין זאת נרתע ומבטו פנה הצידה.
''הסמקת כרגע?'' שאלתי בחיוך צידי-
''זה לא הזמן לזה עכשיו.'' הוא התעצבן ואני רק חייכתי. ''אל תחייך אלי ככה כשיש עליך 10 חרבות בתוך החור של התחת.'' הוא אמר,בקצב הזה אני עוד אחשוב שהוא דואג לי..הטון שלו נשמע כזה.

הוא מיהר לצאת מגופי ששכב עליו, מתפתל ממני-''תזהר על הביצים שלי.'' אמרתי לו בעוד רגליו עברו ליד איברי בגלל שהשתחל מגופי כלפי מעלה.
''אל תדאג הן לא כאלה גדולות.'' הוא החזיר לי כבר בחוץ נזהר לא לדרוך על שום סכין או חרב. ''אם כל זה לא היה נופל על הבוטי שלי היית רואה לפני שאתה מדבר..'' מילמלתי, נותן לגופי ליפול על המיטה.

''פאק..'' הוא אמר בנכישת שפתיים כאשר סרק את גופי ''זה בסדר אתה יכול להמשיך לצפות.'' הוא מיהר לחזור לעצמו ''מה,פשוט להוציא?'',
''כן.תמשוך אותן.ואל תיבהל אם ירד לי דם..'' מילמלתי לבסוף,''ותזדרז..זה כואב..'' אני לא רוצה להישמע חלש,הרי כל הציידים פה אביו של ג'ון ובטח ג'ון מצפים ממני להיות חזק,ואני כמו איזה כוסית..

הוא נגע באחת הסכינים מניח את כף ידו עליה,מה שרציתי שיעשה לי עם היד הזאת שלו אבל על הגוף שלי-טאהיונג סתום.''בטוח..?'' הוא שאל בטון לא בטוח בעצמו,זה חדש.''אם אתה פוחד אני אעשה את-'' -''אני לא פוחד.'' הוא אמר והוציא את הסכין מיד ימין שלי.
זה כאב..וכן אולי הוצאתי גניחה של כאב ועצמתי את עיני-פתטי.

הוא המשיך לעשות זאת בעוד אני כבר רוצה הביתה,לא ידעתי שהן כל כך כואבות.הן לא יכולות בכזאת קלות לגרום לי לכאב,יש פה משהו אחר.
אני מכיר את הגוף שלי הוא לא אמור להגיב לדברים כאלה,אפילו יורד לי דם,
זה כמעט אף פעם לא קרה... .

''זה האחרון.'' הוא הודיע ושלף ממני את האחרונה שהייתה תקועה בכתפי השמאלית ואני לא מרגיש שום הקלה.
אני מרגישה כאילו כל אותן החרבות תקועות לי עמוק בגוף,הן השאירו לגופי חותם.זה מסריח..זה לא אמור להיות כך.

× ฬє ςคภ'Շ ×Where stories live. Discover now