☣15☣

843 87 33
                                    




אני מביט בכעס אך בפנים מרגיש זעזוע חולף בי. אמא הייתה ציידת?, אמא שלי?. אבל, היא הייתה עם אבא שלי והוא ערפד!. ערפדים ואנושיים ובמיוחד ציידים ,לא יכולים להיות יחד.
זה חוק ברור מעליו אפילו האנושיים יודעים את זה-רגע אז מה זה אומר עלי ועל ג'אנקו-זה לא אמור לומר כלום.

שני האחים האלה כרגע אמרו לי מה שמעולם לא העזתי לחשוב.
אמא, שלי, ציידת. ואו... .
מרגיש את הבילבול והשוק של הרגע שולט בי מאט ועיני החליפו את צבען מכעס ובילבול. ג'אנקוק ידע זאת ולא אמר לי דבר!,מה עוד הוא יודע?. מה הוא עוד מסתיר?-אולי אבא שלי הוא זונה בכלל...
למרות שהוא גם ככה כזה.

''נו!'' גערתי בהם על כך שיספרו לי עוד.
אני צריך-לא, חייב לדעת עוד. זאת אמא שלי..אולי מעולם לא הכרתי אותה אבל תמיד רציתי. תמיד דמיינתי איך הייתי כיום אם הייתה היא בחיים.
הייתי בן אדם אחר?, רע יותר?, טוב יותר?, חרוץ? או אולי עצלן?.

''קדימה הזיקנה מחלחלת בכם בעוד שאתם עומדים פה.'' אמרתי בקול תקיף וחד, חדור מטרה. אחיו של ג'אנקוק הביט בי בעיניים בוחנות, מביט עמוק אל עיניי. ג'אנקוק לא עושה את זה...
''יש לך עיניים יפות, הוד מעלתך.''
הוא גיחח, קד מאט ומרים קודם את ראשו ואז רק את גופו החסון.

הבטתי במעשיו בכעס, איזה משחק הוא משחק?. ומיד העברתי את פני לג'אנקוק שלא הביט בי כלל, מבטו היה מופנה הצידה והרגשתי את האי נוחות שלו,
הרגשתי איך נעילת פיו הסתגרה בחוזקה
והוא רצה רק ללכת רחוק ממני.
אני מרגיש שחושיי מתחדדים מאט כשזה קשור אליו, סימן שהנשיכה מתחילה לעבוד.
ועכשיו אני חושב שזה זמן מצויין לבדוק זאת.

''ג'אנקוק. ספר לי עוד.'' אמרתי מביט בו מבט נוקב משולב עם אי וודאות, אך הוא לא ענה לי ואף לא הרים את ראשו אלי.
''אני לא אחזור על זה שנית.'' אמרתי קול מביט בו, מכווץ את אגרופי בעוד שגופי מוציא זרמים חמים של להט הרגע שבוער ממני בחוזקה, הוא החל ללכת אחורה, מרגיש בזאת.
אני יודע שהוא מרגיש את זה.

התהלך אחורה וכמעט נתקע בתמונה שעליה אמורה להיות מצויירת אימי.
אך איני מאמין, עדיין. ''תעצור!'' צעקתי לו והוא עצר עם ראשו המושפל מטה הרגשתי את ליבו פועם בקצב מהיר, וגופו שולח לי ניגוד.
''תרים, את הראש שלך.'' אמרתי לו באיטיות מיישרת עבורו כיוון שהוא שומע את קולי צורם באוזנו, הבל פה חם וקול אפלולי וכבד.

והוא ציית לי.
הוא ציית כמו ביי-טרף טוב.
הרים את ראשו אלי בעוד שאני מביט על הגבר החסון ממולי, מלא השרירים, חזק, כה מפורסם. אותו אחד שלא מוותר, נוקשה, קצר מחשבה ואגואיסט.
עומד לפני עם הבעה כה מבולבלת, עיניו זזות לצדדים בצורה מאטה אך חוששת, מראות על הפחד שלו. הוא מרגיש איך שהוא לא שולט בגופו, אך שגופו לא משרת אותו יותר.
הוא משרת אותי.

× ฬє ςคภ'Շ ×Where stories live. Discover now