× ฬє ςคภ'Շ ×

☣20☣

אימלה כמה הודעות בפרטי קיבלתי לגבי רצח קוקי,אתם פשוט מתים עליו אני רואה,ממש מתים👀

---

היה שקט מרתיע.
הכל היה מלא עשן סמיך שהכביד על הנשימה הרציפה והדביקה כאשר חום הגוף היה גבוה בגלל המבנה הצפוף וזיעה נטפה מהמצח,מהגב התחתון ועד כפות הידיים מחלקן הפנימי,הייתה לחות כבדה אך גם חום חזק.

פתחתי את פי ונשמתי איתו,אפי מרגיש כבר חסר תועלת במצב הזה,אני נמצא בתוך תא משוריין בתוך הארמון שבו נולדתי,תא משוריין אשר גומר על כוחותי העל טבעיים ואני כבר חסר משמעות. אמא שלי נמצאת תא אחד על-ידי.אך התא שלה היה תא נוח,אם שירותים, מיטה גדולה,מראה,ואור,לא היה קר- מקפיא,ולא היה חם-רותח,הרי אחיה שומר על הילד שהיא נושאת בבטנה העגולה.וזה מכרסם אותי מבפנים. הידיעה שהילד הזה,היצור הזה שוכן אצל אימי בבטן הפרטית שלה ללא רצונה ועוד אמור להחליף אותי.

לא שומעים מבעד לתאים כך שחסר תועלת לצעוק לה ולשאול לשלומה,כבר ניסיתי וקיבלתי רק ''סתום את הפה.''
מהשומר שישב על הכיסא,מול התא שלי,מביט בי,בוחן אותי,עוקב אחרי.
ואני כמו איזה חיית ניסוי יושב בתוך תא
שבזכותו אני מרגיש תשוש וחסר כוחות
והוא מביט בי,מדי פעם מצליף בי,
ומרתיע אותי עם מבטו הנוקב.

''עייף?'' שאל אותי,הוא כמובן לא יעז להתקרב אלי יש סורגים ואז זכוכית עבה,
כאילו שזה עושה משהו אני גם ככה חסר כוחות..לא עניתי לו.אני לא מתכוון להפוך לבדיח-''תראה מה יש לי פה''
הוא אמר מוציא בקבוק מלא בדם.
זינקתי ממקומי והחזקתי בסורגים מבטי מתחנן כל כך.

''רוצה קצת?'' הינהנתי במהירות ועיני הפכו כמו לאיילה גדולות,ותמימות.
''תדפוק את הראש בקיר.'' הוא הציב לי תמורה,והינה אני הופך לבדיחה.
הקשבתי לו.באמת הקשבתי לו.

התקרבתי לקיר ודפקתי את ראשי,אני לא טיפש,לא חזק.. . ''נו באמת..זה לא נחשב.'' הוא אמר לא מרוצה מהמופעה שאני מספק לו.''חזק יותר!''
דפקתי את ראשי שוב בקיר נושך את שפתיי,אם זה כואב ככה סימן שיש לי שם איפושהו שכל.''שוב.'' הוא אמר
ואני המשכתי.המשכתי לדפוק את ראשי בקיר כמו אידיוט כדי לקבל קצת אוכל,
אני ממש רעב..רוצה,קצת..

''קדימה,נו,חזק יותר.'' לאן עוד חזק יותר..די כואב לי..תפסיק..
''תשתדל יותר.'' השתדלתי יותר,
והרגשתי איך הנוזל החם שלי יוצא מהראש.אני מדמם מהראש.
''א-אפשר?'' שאלתי בקול גבוה מתחנן
''שיהיה לך אחלה יום.'' והוא פשוט הלך.

ואני נשארתי עם ראש מכותם דם,
בטן מקרקרת,מתחננת למזון,
ראש עמוס עייף,
ולב כואב.

-

עמדתי עם עיניים פקוחות לרווחה מול אותו השומר מביט בו בלי למצמץ.
הוא מנופף מולי עם בקבוק מלא דם.
''רוצה?-רוצה?'' התגרה בי בהצלחה.
אין דבר יותר עלוב ממני עכשיו...