הפרק מכיל קללות.
****
"קדימה ימעפנות!" אן החברה הכי טובה שלי משכה אותי לרחבה.
בעוד העדר החבורת בנות שלנו נעלם ברחבה הגועשת, המוני צעירים רקדו והתיזו את הגוף שלהם בעודם שתויים.
"שיער בלונדיני" הרגשתי יד תופסת את שיערי ברכות ומלטפת אותו בעוד הקול הגברי הצטמרר ישירות לאוזני, וניחוחות בושם מטריף נגלו לאפי.
הסתובבתי שבחור בעל שיער קצוץ שחור פחם וזוג עיינים ירוקות ארסיות הביט בי,
הוא חייך חיוך גדול שגומה עלתה על לחי שמאל שלו בקסם, והחלתי להרגיש את הביישנות ממלאה אותי.
"כן מר מרבה יידים?" פלטתי והתעשתתי על עצמי "מה שמך שיער בלונדיני יפה?" לא הפסיק לשחק עם שיערי והתעלם לגמרי ממה שהערתי לו.
"אני אתחיל לחשוב שאני לא יפה שאתה מתייחס רק לשיער שלי.." פרסתי חיוך קטן לעברו,
"את בחורה יפה מאוד בלונדה, את לא צריכה שאגיד לך את זה את יודעת את זה בעצמך" הוא זרק בקלילות זאת לאוויר ולגם עוד מהוודקה שהייתה ביידיו, "אבל בלונדיניות זה החולשה שלי." לחש לי צמוד לאוזן שהסתחררתי מריח הוודקה שהתערבב עם הבושם שלו שהמשיך לשגע אותי.
יידה של אן הושטה לעברי ומשכה אותי למעגל אחר שהומה אנשים וקיללה איזו בחורה שהלכה על חתיך שסוף סוף מצאה, ואני בנתיים איבדתי את השחורדיני הלוהט שהיה על ידי.
וברגע הזה שנאתי את אן יותר מתמיד...
****
"אני פשוט שונאת את גיא! איך הוא יכול להתקדם כל כך מהר" מיררה בעצבים לקו אן שחלצתי מכיסי הג'ינס סקיני את המפתח לבית ופתחתי את דלת הבית העקשנית.
"זה בנים אנוש, את יודעת איך הם, הם לא מראים שקשה להם כמונו, אבל מבפנים הם מתים יותר ממנו. תאמיני לי." אני חוטפת תפוח ומכרסמת אותו שמיכאל אחי הגדול שם לי ברכית קטנה, "כוס אמא שלך" אני מקללת אותו ומצטערת על הקללה הנוראית.
"את פשוט מטומטמת" הוא צוחק עליי בהצלחה ואני מגלגלת עיינים, "קחי לדוגמא את מיכאל!" אני מעבירה את אן לרמקול, "הוא נפרד מזוהר לפני שנתיים והוא עדיין בוכה כל ערב ומדפדף לה כמו תינוקי על הפיד באינסטגרם..." אמרתי לה שצחוקה של אן השתלט על השיחה.
"שני אהבלות, הייתן מתות להיות חצי ממני או מזוהר" הוא מגן על עצמו.
"מיכאל, לא, פשוט לא." אן אומרת בצחקוק ארוך שמסביר הכל.
"לא חזרת היום עם דין?" אן מתפרצת לשיחה שאני מביטה ברוכסן של המדים שלו פתוח ונגעלת.
אה כן, אן דלוקה מאוד על חבר של אחי דין, שהוא הדבר הכי מתוק בעולם בערך באמת.
הייתי שמחה אם הוא היה אחי, ולא מיכאל הגועלי, דין ואני חולים אחד על השני, ואן יותר דלוקה עליו בואו נגיד.
"לא," הוא מפהק. "וואו הרגע הזה היסטורי! את שומעת אן? פעם ראשונה שמיכאל אסייג הולך באוטבוס מהבסיס שנמצא 10 דק מהבית שלו!" אני מכניסה עוד פתיתים לפה שלי.
"חחחחחחחח מצחיק" הוא מחטיף לי כאפה, "די כבר יכלבה" אני מכנה אותו כנקבה בכוונה.
"לא לא חזרתי באוטבוס ולא אחזור יצרת עין שביעסטית מסריחה בואי תעברי מה שאני עובר עם המפקד המזדיין שלי" הוא מתלונן כהרגלו כילד המפונק של הבית.
"באתי איתו.." הוא אומר ומצביע על חיילציק על מדים ירוקים שמבליטים גוף יפייפה יורד במורד המדרגות בעודו עסוק באייפון.
ופניו נגלים אלי בין השניות, זה הבחור הלוהט מהמועדון... כמה חיפשתי אותו באינסטגרם!! והוא נעלם רק בגלל אן המתוקה שחטפה כמה מכות על זה.
ממתי חברים של מיכאל כל כך שווים? עזבו את דין כן, שאן טוענת שהוא שלמות אחת גדולה, הוא נראה ממש טוב, ויש לו אופי ממש טוב גם, אבל בחיים לא נמשכתי אליו, הוא תמיד היה בעייני מעין אח שני.
"בלונדה?" הוא צוחק ומעביר בי מבט ארוך, "זה דניאל, וזו אחותי המכוערת והמציקה.. מיה." מיכאל עורך בנינו הכרות רשמית,
"מכוערת?" הוא מרים גבה וסותר אותו, "אני חושב שאנחנו מכירים.." הוא מוסיף שמבטו של מיכאל מתחמם ואני מריחה את סופי.
YOU ARE READING
החיילציק שלי
Romanceמיה אסייג בת ה-17 היא נערה טיפוסית שבאמצע, מעולם לא הייתה ילדה טובה לגמרי, אך לא רעה מדי, ותמיד הייתה נאמנה לעצמה ולעקרונות שלה. שנפגשת ביום בהיר עם דניאל ברנס חיילציק בן 21 שמשרת עם אחיה בבסיס,שנדלק עלייה עוד מיציאת לילית מקרית. דניאל סטציונר מקצו...
