"אני לא מבינה מה יש לעשות ליצור הזה מסיבת הפתעה כיאלו הוא רוצה את זה" גחמתי בכעס ממשיכה לקשט את העוגה ששאר המשפחה מקשטת את שארית הבית בבלונים, פרנזים ושטויות.
"אפרופו מיכאל, חברים שלו עומדים להגיע?" אן קשרה עוד בלון על חוט ושיחררה אותו לתקרה.
"אן, את לא מבינה שלדין יש חברה?" אמא שלי חבטה בראשה שנית נמרצת מהלחץ מסיימת לסדר את הכיבוד על השולחן בגאוותנות.
"חברים זה מילה מאוד כללית! והיא לא רק מתקשרת לדין!" אן גילגלה עיינים ביובש ממשיכה לנפח בלונים שאני מצחקקת מהמראה שלה מנפחת בלונים.
"איך לדין יש חברה קבועה והוא לא מספר לנו? הוא לא אמיתי, שיגיע נעשה לו שיחת משמעת טובה." שלחתי מבט רציני לאן שהנהנה.
"נו אז איך חברה שלו?" אמרתי לאן, "אני מאיפה לי?" גירדה בגולגול של המנקה שלה שנפרק. "קדימה אן שפכי" רמזתי לה על קישורי הסטוקריות ש לה, במיוחד שזה נוגע לחתיכים.
"את מכירה אותי יותר מדי טוב מיה אסייג" נחרה בבוז, "טוב היא מיבנה, רחוק. הכי כוסית בסביבה שלהם, ונראת ילדה רעה אבל אני מאמינה שטובה כי את מכירה את דין ואיזה טיפו הוא... קוראים לה אלה." פירטה. "נשמעת נחמדה." עניתי, "עפת, לא משהו, דין ייכל להשיג יותר." אן אומרת את המשפט הקבוע שלה לגבי כל מי שדין יוצא איתה.
אני מביטה לבסוף בעוגה שהכנתי בשבעון, שזה נוגע לעוגות, המטבח רק שלי, תמיד אהבתי לעשות את זה, והיה לי אהבה מטורפת ללאפות, מה שעוזר לאמא שלי בכל יום שישי, עם החלות, למרות שהיא טוענת שזה הופך לה את הבית, ראיתם איזה חוסר הערכה מתבזבז פה?
העוגה שהכנתי היא שתי קומות, והיא בצבע אדום לבן, של הקבוצה שמיכאל משחק בה, הפועל ראשון, אל תתלהבו, הוא עלה רק השנה לבוגרים..
ולמעלה כתוב מיכאל 21 כשפיזרתי נצנצים שלמיכאל בטוח יהיה מה לומר על זה, אבל אני מקווה שזה ייביש אותו מעט ליד חברים שלו. אני אף פעם לא טובה אליו מדי.
"אן" דין חיבק את את אן מאחורה שהיא נפלה לזרועות שלו ואני היחידה שייכלה להבחין כמה היא התגעגעה לבלו שנאל שהריחה ממנו.
"בעלי" היא חייכה בשטותניקיות שהוא קרץ לה כשבחורה גערה מהדלת, אלה.
דין התקדם אליי ונשק ללחיים שלי, הבטתי בו, הוא גבהה ממש. ביגפוט, משהו כמו מתנשא לגובה של דניאל.
"מה קורה בובה?" הוא אמר שחיבקתי אותו, "כועסות עלייך" תקעתי מבט מרוגז, "אוי ואבוי לי, על מה היפות כועסות עליי?" דין התחנף.
"ככה לא מכירים לנו מי שאתה יוצא איתה?" לחשתי בשקט מאלה. הוא כחכח בגרונו והציג בפנינו את אלה שנכנס לזרועות של דין בביישנות ונופפה לנו לשלום.
ראיתי את הלב של אן נשבר וכל החלומות שלה יחד ודי כאב לי. אבל דין היה נראה ממש מאושר, כיאלו אלה והוא זה משהו מהשמיים. בערך.
עד שהמבט של אן מגיע.
הספקנו להכיר ולשוחח, כל החברים הגיעו, משפחה, ורק מיכאל ודניאל נותרו, דניאל סימס לאבא שלי מכיוון שהפכו לחברים טובים מסיבה לא ידועה, שהוא יביא אותו, מה שאמור לקרות כבר עכשיו..
שתי דפיקות על הדלת הגיעו, כל האורחים נעמדו דום ומוזיקת החפלות והשמח נעצרו, דניאל נכנס מין הדלת, אפילו שעבר שבוע מאז שהתראנו, לא שכחתי כמה טוב הוא נראה, והפעם הזו רק העלתה לי זכרונות, הוא נעמד קרוב אליי בצד כשהתחלנו למחוא למיכאל כפיים ולזמר לו יום הולדת שמח שדניאל הצטרף וניחוחות הבושם שלו חיסלו את האף שלי, דיור שחור ודניאל ברנס זה ערבוב די קטלני.
התקרבתי למיכאל מנסה לברוח קצת מדניאל, נשקתי לו על הלחי, "אפיתי לך עוגה כוסית, כבה את הנרות" אמרתי בחייכנות.
"שמת נצנצים ישמנה" הסתכל בכעס, "תודה מכוערת אחת" אמר לראשונה בבגרות כשהמרצתי אותו לכבות את הנרות, הנרות התכבו, וכולם חזרו למקומות הישיבה שלהם בעודי התחלתי לפרוס את העוגה לאורחים.
*נקודת מבט משולבת*
דניאל הביט בה ולא ייכל להוריד את העיינים, היא הייתה לבושה בגופייה קטנה שישבה על הגוף שלה בול, וג'ינס בויפרנד זרוק ובייסיק, והיא הייתה כל כך יפה מבלי לנסות.
הוא לחש לעצמו להשתלט על עצמו, זה לא המצב. היא לא עוד סטוץ לילי אקראי בסתם מסיבה מפוזרת, היא אחות של החבר הכי טוב שלו כרגע, שבדיוק חוגג יום הולדת.
אבל הוא לא ייכל להשתלט על עצמו כל כך, אז הוא צעד לעברה שהיא בדיוק פיזרה את שיערה ששלח ריחות טובים, בעוד דניאל השתגע ורצה כל פיסה ממנה היא גרמה לו לאבד את כל ההדורים,
אולי הוא נרא ה אדיש מאוד מבחוץ, אבל מה שהיא עשתה לו מבפנים, שמונים הקיפות בבפנוכה של הלב...
"אפשר עוגה בלונדה?" פנה אלייה שמבטה הורם לעברו.
"בטח" אמרה וליכלכה את אפו בשוקולד שהחברה ציחקקו.
"סקסי?" חייך, "אין לך מושג כמה." ציחקקה בלי סוף בעודו נבלע לצחוק שלה.
"יש לך משהו על השיער," הוא הרים יד ועלה על שערה הארוך והבלונדיני תפס חתיכה מעוגה ומעך על כל ראשה חלק מהעוגה הטעימה.
"אתה מת" היא פערה פה בהלם מתקרית העוגה ומעצם העניין שהיא הפכה להיות כולה מכוסה בעוגה, והוא רק צחק והסתחרר מכמה היא חמודה גם עם שוקולד על הפנים, היא משכה ביידיו קרוב שהם נצמדו והתכחחו יחד,
המבט שלהם קרב לשנייה שלמה שכמעט ואיחדה אותם יחד בנשיקה ארוכה.
שמיכאל הפריד בניהם בעודו נכנס בניהם, "הא? עושים משהו?" הרים גבה, שמיה השפילה מבט בבושה מתנגבת מהעוגה.
"כן," דניאל אמר וחייך חיוך רחב, "מתכננים עלייך יזין שגדל בשנה, מזל טוב!" דניאל מעך את העוגה על ראשו של מיכאל שהשניים ציחקקו והתקדמו לחברה שנשפכו על הרצפה.
בעוד הלב של מיה ודניאל נשפך גם, והתמלא במלא שוקולד, ועוגה, מכל מה שהיה והם לא הפסיקו לחשוב אחד על השנייה.
***
מה דעתכן על אן ודין? מה יותר מתוק הם ביחד או דין ואלה??
ואיזה מתוקים מיה ודניאל!! אל תשכחו להשאיר תגובה על הדרך :)
YOU ARE READING
החיילציק שלי
Romanceמיה אסייג בת ה-17 היא נערה טיפוסית שבאמצע, מעולם לא הייתה ילדה טובה לגמרי, אך לא רעה מדי, ותמיד הייתה נאמנה לעצמה ולעקרונות שלה. שנפגשת ביום בהיר עם דניאל ברנס חיילציק בן 21 שמשרת עם אחיה בבסיס,שנדלק עלייה עוד מיציאת לילית מקרית. דניאל סטציונר מקצו...
