Part 26

1K 37 1
                                    

 פרק לפני האחרון !!! :)))

לתשומת ליבכם ! הפרק מוגבל מגיל 14+ הקריאה באחריותכם בלבד

****

ברחנו אל ללא נודע שאני מחזיקה ביידו עולים על האופנוע.

"אני אוהבת אותך." אני לוחשת במילים חזקות לאופנוע שהוא מנשק את אפי בחמימות.

החום שתגעגעתי אליו. מהאיש הזה.

האיש שהלב שלי שייך לו.

יצאנו מחניית בייתו, בעוד הבית היה ריק משממה, הוא חטף אותי על ידו.

"אני בחיים לא אוותר עלייך, את המתנה הגדולה בחיי אני מבטיח" עצם את עיניו מדגדג את לחיי שאני מביטה בו באושר.

הוא נכנס לחדר זרק אותי על המיטה, "תדליקי סרט אם בא לך, אני הולך להביא לך משהו לאכול." זרק עליי שמיכה וציווה עלי להתכסות אחרי שהציץ בגשם ששוטף את הרחובות.

"אני לא רעבה דניאללל" זרקתי עליו כרית מתה שייחזור ואטעם ממנו עוד קצת, אחבק חזק ובחיים לא אעזוב.

"לא מעניין אותי בובה, לא אכלת מהבית ספר, קצת משהו שיהיה לך אנרגיות." שם בצד צלחת מלאת קוסקוס אסלי של אמא שלו עם כוס פטל שציחקקתי, זו באמת המנה האהובה עליי עם המשקה שלי.

הוא מכיר אותי מספיק.

דניאל הוריד את החולצה שלו שחשף את שורש הכתפיים המשגעות שלו שהיפנטו את עייני, נמלאתי באהבה מציתה אליו.

"אז את לא מתכוונת לאכול?" אמר בכעס בעוד גבו מסובב אליי ואני מנעיצה עיינים במחזה המדהים.

"אני לא רעבה" אמרתי שחיוך ביישני עלה על שפתיי. "את תתעלפי לי חלשלושית" לעג לי מצחקק מרסס דונדוארט.

"יש לי אנרגיות." הבטחתי, "מה את אומרת קטנה משוגעת?" צחק והסתובב שעייניו התהנפטו על גופי החלק שנעמד בהלבשה תחתונה השחורה שהודתי לאלוהים שבחרתי בה.

"מה את עושה בלונדה?" חייך מעביר את מבטו לקיר מנסה לאפק את עייניו לא לטרוף אותי.

"אמרתי לך שיש לי אנרגיות" ציחקקתי קמה סביבו מעלה את צייפורני הארוכות בליטוף ארוך על החזה שלו.

"את בטוחה במה שאת עושה? כי את עומדת לשגע אותי בלונדה.." -"קשות" שילב בשערי מאחוריי האוזן שלי ולחש קרוב.

"אני בטוחה" אישרתי לו, שבין רגע נוהדפנו בפראות למיטה, הוא העביר את ידו בכריכה למותן שלי ומשם יירד באיטיות לישבן שלי, הוא חקר באצבעותיו כל חילק בגוף שלי עד שטעם ממנו. כיאלו רצה לדעת עוד ועוד על כל חלק מעורי.

*** נ.מ משולבת**

שפתייו נצמדו לשלה עמוקות, הלשון של שניהם שיחקה באהבה שטילטלה בניהם.

זאת הייתה אהבה להוטה מהתנור. הוא הושיט יד מתוחה בשרירים לקופסאה זהירה שהייתה בין השניות עליו.

הוא פירק בעדינות את קורי הבד של ההלבשה ששיגעה את עייניו ונחלץ מכל דבר שיכול להיות מעליו.

איתה הוא רצה להיות נקי, הוא רצה להיות כל כולו בלי שום דבר מעל, בלי שום שכבה שתסתיר, כולו הכי אמיתי שיש.

וכך רצה גם את הנסיכה שלו.

היא ליטפה את גבו מצמידה אותו אליו בעוד פניהם ישרות אחד לשנייה מחייכים מאהבה.

שניהם התחברו בין השנייה, נהפכו לאדם אחד בעזרת האהבה, "דניאל" היא קראה בקולו של ניחוחות אהבה.

הם התהפכו שוב ושוב חוקרים אחד את השנייה לעומק בעודה כבולה ביידיו והוא כבול ביידיה.

הוא פגש אותה ללא בגד עליון או תחתון עלייה שנייה לפני ששניהם נרדמים, מאחור הביט בשידה שעלייה צלחת הקוסקוס והפטל שעמדו דום כמו בהתחלה וצחק לעצמו, "את באמת חיה של אנרגיות נמרה קטנה."

הוא הצמיד את מותנה חזק לשלו ולחש לה באוזן "אני אוהב אותך בובה קטנה, לילה טוב.

" בעוד האורות התכבו.

החיילציק שליWhere stories live. Discover now