"אני צריך ללכת.." מבטו של רוי מתאפס בהלם מוחלט בעוד נעלם למחסן הגלידות.
"מה אתה עושה?" אני מרחיקה את עצמי מדניאל ויוצאת מבועת החלומות שהשפתיים המתוקות של דניאל העניקו לי.
"מה יש לך זה היה בשבילך את יודעת" הוא טוען בצחקוק, "בסדר אבל יש לך חברה, לא היית צריך לעשות דבר כזה בשבילי, זה יותר מדי." שילבתי את יידי מביטה ברצפה.
לעזעאל, איך אוכל להביט בעיינים האלו שוב מבלי ליפול עליהם דניאל ברנס? איך הכוונות שלך היו לעזור לי בעוד משכת אותי לבור עמוק יותר.
"הכל טוב, את אחות של אח, מה שברור לשנינו שזה היה כמו לנשק את אחותי" הוא אומר שליבי נצבט ממובן מסוים ואני לא שולטת בגבה שלי שנעולה מעלה בעצבים.
רק אחות של אח. הבנתם? זה מה שדניאל ברנס ראש איגוד הסטציונרים הדגיש, לפני שהתעמק בפה של אחות של אח שלו כפי שטען.. למה בדיוק הזכרתי כמו אהבלה את נטלי הרי בטוח שהם נפרדו, זה דניאל, וזו נטלי.
"טוב אני הולכת.." החזרתי לו את הכסף שנתן לי לגלידה לתוך יידו וניסיתי שלא להצטממר מעוד מגע עם היצור המופלא והגברי הזה שעונה לכינויו, דניאל ברנס.
"מה יש לך? מה קרה פתאום? זה כולה נשיקה." אמר מגרד בזיפיו שהתכחכו בפני מספר שניות אחדות בעודנו נצמדנו לאחד בעזרת השפתיים שלנו.
כולה נשיקה דניאל! הא? כולה נשיקה. אתה לא אמיתי, אתה רובוט? אתה מכונה מברזל? אתה מייד אין ציינה לעזעזאל? איך נשיקה אחת לא הופכת לך את הפאקינג מעי ב28 סוגים שונים של פרפרים, ואיך אפשר לנשק בדיוק אחות של אח?? ולומר לה אחרי נשיקה כזו שהיא רק אחות, של, אח!!!
"זה לא קשור לזה, אני אחרי אימון, לא מתאים גלידה ואני האמת היא מפורקת" אני ממלמלת בעצבים.
"מה את משחקת אותה מיה, הספקתי להכיר אותך, את תמיד עצבנית שאת מעלה את הגבה למעלה מה יש לך? ניסיתי לעזור לך אני נשבע." תפס לי ביד דקה לפני שבאתי להתרחק ממנו.
הדי הבושם שלו, והניחוח של הבחור דניאל ברנס הקיפו אותי זורמים חשמלים האיצו בי.
הבטתי בו.
"שום דבר אני פשוט עייפה. זה היה יום ארוך ממש, וכבר מאוחר מחר יש לי בגרות בביולגיה" חייכתי בזייפנות, "ביי נעה" התקדמתי אלייה ונופפתי לה, "ביי שותפית לממתקים, תבואי לבקר הבטחת!" אמרה בעוד דניאל נשען על הדוכן הגלידה ממשיך להביט בי בעצבנות עד שאני נעלמת.
****
"מה יש לך דוד?" נעה התלכלכה מהשוקולד שהוא תלש ממגיש המפיות מפית וניקה אותה.
"כלום נועי נועי" הורה ל להמשיך לזלול את הגלידה שלה ולמחשבות שלו להסתער באוקייניוס שצף לו במוח עלייה.
12:05 PM (לילה).
הוא נפל על המיטה, מסנן עוד הודעה מרומי, שמעוניינת לקפוץ לבקר. אין לו מצב רוח הלילה.
הוא גולש מטה ומבט בהודעה ממיכאל שקוראת לו לסנוקר הלילה, יש משחק של בארסה וליברפול החברה מזמינים בירות ומביאים בחורות ויהיה מטורף.
אבל איך הוא יסביר לו שהוא מתחיל לפתח רגשות לאחות שלו? איך ייסתכל לו בלבן של העיינים שמבין כולם מיכאל יודע את העבר המפוקפק של דניאל והווה שלו אפילו.
דניאל יודע שיילחם עלייה היום יותר מתמיד, שנזכר באומץ שתפס היום ובהזדמנות שניתנה לו לתפוס אותה ולנשק אותה בשפתיים, אקס לא אקס החשק שלו להתעמק בשפתיים האלו שלה היה כל כך חזק שהתפלל להזדמנות כזו, ושהיא קרתה הוא הבין מה היא התחושה להיות קרוב לגוש תמימות ועדינות כמו מיה אסייג.
היא בת 17, והיא לא מציעה לו שום לילה לבד, היא לא מבקשת סיבובים בקניון כדאי לחקור את זארה, היא אוהבת לבלות איתו במקומות הכי מצחיקים, ולא תוותר לצאת איתו גם שזה על חשבון חברים של מיכאל בעניין, היא מיה אסייג אחות של מיכאל אסייג חברו הטוב, והיא גורמת ללב שלו לרדת לתחתונים, ולחזור להיות ילדון מאוהב.
מיכאל לא מיכאל,הוא יודע שהוא לא יוותר עלייה. וזוהי הסיבה שהוא נוסע אלייה...
****
איך אני אוהבת את הזוג הזה!! טוב הם לא זוג, אבל אפשר לומר לא? :)
חברים פרק נוסף אחרי די זמן שלא יצא לי לכתוב..
בתקופה כזו אני צריכה שתראו לי מי פעיל בתגובות שאדע אם שווה להמשיך את הספר הזה ספציפית בזמני הפנוי, כי אני בעומס עצום בלימודים!!
הכנה לבגרויות וכל זה, זה משוגע..
בבקשה בבקשה חברים, כי אני רוצה לדעת את הכי טוב עבורכם.
YOU ARE READING
החיילציק שלי
Romanceמיה אסייג בת ה-17 היא נערה טיפוסית שבאמצע, מעולם לא הייתה ילדה טובה לגמרי, אך לא רעה מדי, ותמיד הייתה נאמנה לעצמה ולעקרונות שלה. שנפגשת ביום בהיר עם דניאל ברנס חיילציק בן 21 שמשרת עם אחיה בבסיס,שנדלק עלייה עוד מיציאת לילית מקרית. דניאל סטציונר מקצו...
