פרק די קצר אבל בעייני אחד הפרקים הכי יפים ומרגשים בספר עצמו.
מקווה שתהנו 3:
****
נ.ק תצפית משולבת
הוא הביט בעייניה מסוחררות מאלכוהל ולא מבינות דבר.
הוא חטף אותה על ידיו לכיוון החנייה של המועדון. "לאן?" רגלייה השתוללו בכעס, "החוצה גברת, את מגזימה" אמר מוריד אותה על הרצפה מגשש בכייסיו למפתחות האופנוע שלו.
"אתה. לא. מבין. שאתה. לא. אבא. שלי?" כיונה לו אצבע נוקשה לפנים.
"ואת לא מבינה שאת מתנהגת כמו איזה זונה שיכורה ויש פה בחורים שמנצלים את התמימות שלך?!" טען רותח מעצבים.
"אני לא עולה איתך! תעוף מפה." עייניה החלו להתמלא בדמעות.
"אל תזייני שכל מיה את לא נשארת פה, ובטח שלא במועדון הזה את מבינה?" אמר בקשיחות שולח את זרעותיו לעברה שהיא חובטת בחזה השרירי שלו בכוחותייה, כל פנייה מתמלאות בדמעות מרירות.
"תפסיקי להתנהג כמו ילדה בת 5 מיה! כוסעמק איתך" צרח.
"אני שונאת אותך, דניאל ברנס אני שונאת" המשיכה לחבוט בו בכעס, "אני שונאת אותך מהיום הראשון שראיתי אותך, מהיום הראשון שטחבת את הפה שלך לשלי, מהפעם הראשונה שהרעדת לי את הלב עם כל כולך, אני שונאת את העובדה שלא משנה מה אני אוהבת מניאק לא מובן כמוך כל כך עד שאני מאבדת את עצמי לערס הדפוק מהצד השני של העיר שגורם לי להיות מיה אחרת, מיה שאוהבת את עצמה איתו, מיה שאוהבת גם את הפעמים שהוא נודר לה באוזן. את המיסטר סטיוצנר, שקולע כל אחת למיטה ומעיף, אבל את אחות של מיכאל הוא מבלבל, כי היא אחות של אח, אחות של אח שגרם לה להשתגע." לאט לאט הראש שלה הסתתר מתחת לחזה שלו בבכי סוער, הוא הרים את היד שלו והחל ללטף את השיער שהוא הכי אוהב בעולם.
"תירגעי, בבקשה בלונדה, לא טוב לי לראות אותך בוכה." נשבע ולחש לה לאוזן מחמם אותה ככל שיכול.
"אני לא יכולה להירגע איתך דניאל, אתה משגע אותי. מה אתה רוצה ממני? מה?" מלמלה, הוא יידע שאין לו מה להגיב, היא תחת השפעת אלכוהל ובגלל זה היא מרשה לעצמה לפלוט כל כך הרבה, שום דבר שייגיד היא לא תיקח ברצינות, אבל בכזאת הוא לא ייכל לשתוק.
"אני אוהב אותך מיה. אני לא צריך לעשות חשבון כדי לדעת את זה, אני אוהב אותך, ואני נלחם עם זה כל יום, כי לא מגיע לאחת כמוך לאהוב אחד כמוני, אני כל החיים ירקתי סיוטים מלברוח מבחורה כמוך, אחת שתפתח לי את הלב, אחת שאני אביט בעיינים הגדולות שלה בכנות ולא אברח למתחת לסדינים. כי אני טמבל מפגר שלא משנה מה, לא מצליח להאמין במושג אהבה, לא משנה כמה היא שורטת אותי, כמה מטלטלת אותי, כמה משגעת אותי להחטיף למי שנוגע בך, אני מעדיף להקיא אותה כי לא מגיע לי אהבה, אם אני לא מאמין בה מספיק.
אני זונה של אהבה. ולך מגיע נסיך, לא אחד כמוני. וזה למה אני לא אשתדל לא לראות אותך יותר בלונדה, את לא צריכה אותי בחיים שלך, אני רק עוול נוסף." הוא אמר מוחה את הדמעות הלחות בעיינים שלה.
"אני מאמינה בך. אני יודעת מי זה דניאל שהיה איתי, אל תגיד ככה, בבקשה" גרם לדמעות שלה לרדת עוד.
"בלונדה" ביקש ממנה להפסיק. "תני לי לקחת אותך הביתה" אמר שהיא עלתה על האופנוע, והחזיקה צמוד במותניו, מאחלת שבחיים לא תוכל להרפות.
הוא הוריד אותה על דשא החצר הקידמית של ביתה. "ביי" אמר שמבטו מושפל, מנסה למנוע ממנה כל מגע אפשרי אף על פי שהיה מת להצמיד בין שפתיו לשלה כל כך חזק ולחטוף אותה הלילה לאי בודד.
לא לתת לה לחמוק לא משנה מה..
"ביי" שיפשפה בעייניה מתקדמת בתסכול לדלת ביתה, עולה במהירות לחדרה ומשקיפה בצל שלו, על האופנוע נוסע במהירות מואצת עד שהוא נעלם.
YOU ARE READING
החיילציק שלי
Romanceמיה אסייג בת ה-17 היא נערה טיפוסית שבאמצע, מעולם לא הייתה ילדה טובה לגמרי, אך לא רעה מדי, ותמיד הייתה נאמנה לעצמה ולעקרונות שלה. שנפגשת ביום בהיר עם דניאל ברנס חיילציק בן 21 שמשרת עם אחיה בבסיס,שנדלק עלייה עוד מיציאת לילית מקרית. דניאל סטציונר מקצו...
