"יותר מהר.." רוי ציווה על דניאל בעודו סוחב אותו עליו.
פלטתי צחקוק נהנית מהעובדה שנעה כזו קלה והיא משחקת לי בשיער.
"כוסאמו" לחש שהגענו לפתח הדלת אחרי 3 קומות שהאמת היא כאב לי הלב על דניאל עליהם!
"סבתאוש" נעה מיהרה לרוץ לזרועתייה של מורן. "מי נסיכה יפה של סבתא?" נשקה לה שהסמקתי מאי הנעימות.
"איבני אחמאר" מורן זרקה על דניאל את הכפכף שלה שנכנסנו ברוגז מרוקאי,
"מה המלכה של הבית מה יש" מתח את שורש הגב שלו שניסיתי להסתכל למטה מה שלא הצליח לי עם הגופייה השחרחרה שהותירה הרבה מקום לרייר על הגוף המטורלל שלו.
"תגיד לי אתה למה אתה מביא בחורות ועושה ישיבות מישיבות שלך עם אלכוהל ובלאגן בבית של אבא שלך והחברה שלו!" אמרה מפסיקה את הגז לכל ניחוחות האוכל הטובים שהערימה בחבילות..
"מלכונת, מה קרה שאני אקשיב לבוטוקסית ולגבר המכונה אבא, אני אלף פעם הצהרתי שאני מעדיף לגור איתך, זה שלאבא תקוע שטרות בזין שמסובב את כל העורכי דין כמו זונות אליו לא אומר שאתן לו לחמוק, זין שלי להקשיב לחוקים שלהם אם הם לא מקשיבים לשלי."
אמר ווידא שהילדודס נכנסו לחדר קרוב ביותר שהיה כתוב עליו "דניאל" בכחול.
"דניאל כפרה עלייך, עזוב את זה נסיך שלי אתה כל שבת אצלי ולא נדבר על סמדרי למה אתה מחפש להיכנס איתם לחורים האלו, זה אבא שלך" הוסיפה כורכום לתוך הסיר ובחשה.
"אני דואג מאמו, את כבר לא בת 30, את צריכה שיהיה מישהו על ידך, לעזור לך עם האוכל שאני כל היום תוקע.. אני דואג לו אני רציני, מה אני אעשה אם אני אמשיך לאכול אוכל של צהל? כל יום נופלות לי שני דמעות שאני מדמיין את הקוסקוס שלך." אמר שצחקקתי,
"חנפן" גילגלה עיינים שהדביק לה נשיקה שלבי התכווץ מהטוב שנגלה לי.
"מיה" מיד הבחינה בי והגישה לי שני נשיקות חמות בלחי. "איזה כיף שאת פה נסיכה, את רוצה משהו לאכול? עשיתי קציצות חמות חמות" אמרה וחבטה בדניאל שזלל מהסיר את הקציצות ואני פלטתי צחוק מעודדת אותה להמשיך.
"מה אתם שניים עכשיו עליי? זה הקציצות שלי" הגן עליהם כמו על חייו אמר שמורן הושיבה אותי והסיפה לי קוסקוס חם וקציצות לצלחת.
"איזה טעים מורן" החמאתי לה שדניאל הביט בי בחיוך שבע.
"תאכלי תאכלי אני רוצה לראות אותך אוכלת" אמר לאחר שנעצרתי להביט בו בצחקוק. "למה אני לא שמנה מדי כבר?" תהיתי,
"שמנה רק שלי, לא כלפי חוץ" השתעל בולע לתוכו אקסל שהיה פתוח.
"רק שתדע התקשרתי לבן זיקרי, גבאי, מיכאל אסייג עשיתי להם שיחת משמעת עשר" מלמלה מורן, איזה שמות של ערסים תהיתי. מיכאל! שיט.
"מה האחים אמרו למלכונת" חייך לעברה. "שאתה בשמירה שלהם, בגלל אמא מורן, פעם אחרונה אתה בא אליי שתוי מעל הראש שמיכאל מגלגל אותך אליי חצי פיקח כמעט חטפתי התקף לב יא חמאר" הזהירה אותו עם יד על הלב..
"סליחה מלכונת, זה מיכאל הדפוק הזה היה גם לא מאה אחוז, מכל המקומות בעולם לאן הביא אותי? אלייך וואלה יופי" אמר.
"ילד מלאך מיכאל, אמן תקבל שכל ממנו קצת" שיבחה אותו.. "אפרופו מיכאל, את יודעת שמיכאל אח של מיה?" אמר שפנייה נעתקו בהלם.
"אז עכשיו אני מבינה מאיפה היופי בא, הבת של אילנית המעלפת, בלי עין הרע בובת חרסה" חייכה אלי שהסמקתי.
"ברוך ה' שדניאל הביא בחורה כמוך! אמא סיפרה לי כמה את לומדת, ורצינית... בנתיים הביא לנו את כל השבורות והעילגות, פעם הוא הביא את מילסה מלוד... אחת חצי אהבלה חצי כחבה.. ל.." אמרה שפרצתי בצחוק שדניאל משך אותי לכיוון החדר.
"טוב אמא נהנו מאוד מאוד, ניראה לי שרוי ונעה קראו לנו חיים שלי" נכנס לחדר וחיכה שאני אכנס גם "שקרן" לחשתי לעברה "אחר כך" לחשה לי חזרה בחירשות וחיוך גדול.
"מה זה?" הבטתי בהלם על כל המיטה מלאה בקונדומים, שהם פיזרו מביטה בעיינים של דניאל בהלם שהוא צוחק כמו אידיוט.
"מתנה לכבודך ודניאל, דניאל אמר לי פעם שזה ממתקים ממש טעימים, אז החלטנו לתת לשניכם, כ אנחנו אוהבים אותכם" נעה אמרה שדניאל החל לפרוץ בצחוק...
YOU ARE READING
החיילציק שלי
Romanceמיה אסייג בת ה-17 היא נערה טיפוסית שבאמצע, מעולם לא הייתה ילדה טובה לגמרי, אך לא רעה מדי, ותמיד הייתה נאמנה לעצמה ולעקרונות שלה. שנפגשת ביום בהיר עם דניאל ברנס חיילציק בן 21 שמשרת עם אחיה בבסיס,שנדלק עלייה עוד מיציאת לילית מקרית. דניאל סטציונר מקצו...
