החיילציק שלי

Part 21

פרק אקסטרה ארוךךךךךךך חברים :)

"אמא תפתחי את הדלת" מיכאל צעק בעצלנות בטוח יושב על הספה שלו בחדר בפאנן.

"מה זה? יא משוגע שכלית" הקול של אמא שלי ציחקק. "מה קורה אילניתי" שמעתי את הקול של האחד והיחיד בכניסה, דניאל.

מי לא? מה המעשה המשוגע שעשה הפעם.

"מה קרה הפעם?" עזבתי את החביתה נאחזת במרית מתקדמת.

"סופרייז" דניאל גער מין הדלת עם עוף מזעזע בתוך כלוב זז מצד לצד.

"עוף מפה או שאני זורקת עליכם ועליו מרית ביחד!" התכסיתי מתחת לאמי בפחד שהשניים לא הפסיקו לצחוק עליי.

"מה אתם צוחקים, תעיפו את הדבר הזה מהבית, זה לא שמורת טבע דניאל!" התלוננתי מכווצת בפחד.

"האפ, מיה ככה את מדברת למתנה שלך?" קירב את החיה הצבעונית לעברי.

"מצאת למי להביא עוף שעף דניאל שתהיה לי בריא" אמא שלי חייכה מבסוטה.

"מה תראי איזה יפה, בדיוק כמוה" תיקתק ליצור בכלוב להראות את הנוצות הצבעוניות שלו.

"מהמם, בוא נשחרר אותו אל הטבע, שייתרבו עוד יצורים ייפים כמוהו הרבה" הצעתי לו בחיוך מזוייף.

"איזה טבע, החרא החתיך הזה עלה לי 600 שקל זה סוג אחד לא מעורב מהשוק" המשיך לתקתק לו בלשונו כדאי שהחיה הזו תגיב.

היא כנראה מקולקלת כי גם את זה היא לא עושה.

"הא זה גם בן, ממש מה שהיה לי חסר בחיים, הגשמת את כל משאלותיי" התגוננתי במחבת כשאימא עלתה בתשישות מהשיחה המפגרת הזו למעלה.

"מיה, להירגע, הוא בן 3 זה לא חוקי בכלל. הוא לא יחליף אותי" הדגיש שחיוך טיפשי פרץ לי.

"רואה ידעתי שהתחברתם. איפה לשים לך אותו בחדר?" בא לעלות, שהנחתי יד על הכתף שלו.

"איזה חדר, דניאל, היצור הזה לא נכנס לבית, הכנפיים האלו עושות לי בחילה, יש לי טראומה משיבוא יעשה לי אינגרה בפנים" טענתי מפוחדת.

"מה זה" מיכאל ירד מסתכל בחיוך על המתנה, "מתנת יומולדת לאחותך, 600 שקל עלה לי החתיך" דניאל נתן לו גרעין לבלוס ששהקיא עלה לי.

"דיי בואנה יא טמבל תביא אותו לי אני סוגר בסטה איתו מזווג אותו, הוא גם חמוד" מיכאל הצליח ללטף אותו.

"הדבר הזה לא נכנס לבית! המרובה כנפיים נוצתיות הזה יישאר עם כל חבריו הציפורים בחוץ!" אמרתי כועסת.

"זה תוכי חיים שלי" דניאל ענה לי, "כן" מיכאל צחק והסכים.

"אתה עושה איתו שיתוף כוחות ימגעיל, יש לנו דם משותף ימפקיר מסריח" כיוונתי אצבע למיכאל.