היא הסתובבה על הגב מותחת את עצמה עוד קצת, ועולה על ריצה אחרונה על ההליכון, מחברת שירים ומניעה את עצמה,
הוא נשען על צד דלת המכון, נותן לעצמו את הכבוד להביט בה טוב, בקוקו הבלונדיני המשוחרר שמפיל כמה שיערות קטנטנות על הפנים היפות שלה, השפתיים שלו נושכות את עצמן שהגוף שלה זז בטייץ הזה.
היא מסיימת את הספורט מושכת על הטופ שלה מגבת מנגבת את עצמה מהספורט המתיש.
היא ממצמת פעמיים, כדי להבחין עם הוא באמת פה.
זה דניאל, ועייניה מחייכות, כשהיא נותנת לעצמה להבחין איך הוא מביט בה עם חיוך דבוק על הפנים, היא בוחנת אותו חזרה. אין בינהם בושה. אבל לא יותר מדי כי היא יודעת שהסיכוי שתפול עליו לא כל כך קטן אז היא לא מרשה לעצמה יותר מדי, "כמה זמן אז אתה פה?" היא מצחקקת.
"יותר מדי זמן." נעה עולה מין המדרגות שיידיה מלאות בחפיסות ממתקים ואייס קפה אקסטרה אקסטרה לארג.
"שדדת אותי!" דניאל מרים אותה על הזרועות השריריות שלו שמתכווצות יחד עם קעקוע השם שלו באנגלית.
"אמא שלך תהרוג אותי ואותך.. זה חורים לכל השנה החומר ניקוי הזה." דניאל הקשיח פנים, "לא אם דניאל החתיך לא ייספר לה." נעה התחכמה שמיה גיבתה אותה בכיף בטוח.
"רק בגלל הבלונדה. יש לך מזל מכשפה ערמומית" דניאל התחנף למיה שגילגלה עיינים יחד עם נעה ששניהם התחלקו בממתקים.
***
הגענו לרחוב האוכל, שחנות הגלידה נעמדה כאן, "נעה את בטוחה שבא לך גלידה אחרי מה שחיסלת? שלא תקבלי לי הרעלת סוכר" דניאל הפגין אכפתיות ותפס אותה בעוד היא הסתערה בחוזקה לעבר החנות.
"היא משוגעת" הוספתי בצחקוק ארוך.. "לא בא לך?" דניאל שאל פותח את הארנק מתכוון לשלם עליי ופתח לי את דלת הכניסה, שעייני התמקדו באחד ולא אחר, רוי.
נקפאתי במקום. עבר שנה מאז שהבטתי בלבן של העיינים של החרא הזה, עברה שנה מאז שמיכאל עשה מהפרצוף שלו עוגת שוקלד.
עברה שנה מאז הבגידה שירתה לי חצים ללב ושברה אותו לחתיכות. טק, טק ,טק.
הנחתי את זרועתי על של דניאל שגל חום זרם בנינו, הבטנו בעיינים אחד של השנייה ארוכות.
"מה יש?" הבין, "אולי נחפש גליידריה אחרת באמת?" מלמלתי לו.
"מה יש מיה?" פניו נעשו רציניות. "פשוט מכר לא נעים מהעבר" הסברתי.
"האקס שלך?" פלט, "איך ידעת?" גבותיי התקבצו. "עברתי לצערי מבטים כמו שלך הרבה מבחורות.." חייך.
"גם במצב כזה אתה עף על עצמך?" ניפחתי שפתיים בעצבון.
"מה הוא עשה הבן אלף שהוא ככה משפיע עלייך, זה היה לאורך הרבה זמן?" העביר נושא.
"חצי שנה אבל, הוא די שבר לי את הלב וגרם להרבה נזקים, הוא שכב עם חברה שלי מהבית ספר בזמן שיידע איך אהבתי אותו." לחשתי בקצרה, מנסה לא להתעמק על הפצע שלא יגליד לעולם.
"איזה בן זונה" מבטו של דניאל נעשה אגרסיבי, ופחדתי שיהפוך מהומה כמו ביום ההוא, שדניאל עצבני, העצבים שלו לא באים לביטוי טוב בכלל.
הוא משך את יידי שהתנגדתי לתוך הגליידריה והתקרב לרוי מרחק צעד מאיים.
"אל.." החזקתי את היד של דניאל חזק ולחשתי לאוזנו בחום.
הוא כיכח בשייניו ונרתע בחוסר סבלנות. "מיה" קולו של רוי אמר, הקול שהכי לא רציתי לשמוע.
"רוי" הגבתי ביובש ותקעתי חיוך מזוייף. "מה איתך?" התעניין. "בסדר גמור" לא הבעתי עניין ביצור הדוחה הזה.
"מי זה שאיתך? החבר?" שאל בסקרנות בעוד לבו נצבט. "האמת היא ש..ל" לא הספקתי להמשיך את התשובה שנמשכתי על חזהו של דניאל והלשון שלו נטחבה לשלי הצמדנו שפתיים בנשיקה עדינה והרגשתי בעננים.
הדמיון שלי מה זה להתנשק עם הבחור הזה לא היה קרוב להרגשה.
אבל כל שחשבתי זה מה אנחנו עושים לעזעאל במקום ציבורי שמכרש ל מיכאל או הוא בכבודו עלול לחלוף, ובמהירות הזו הנשיקה נקטעה.
הרבה זמן ל עלה פרק כי הייתי עסוקה, לימודים, חברים, ועניינים אחרים.
יעלה פרק נוסף כשתתחילו להגיב חברימוסססס .^.
YOU ARE READING
החיילציק שלי
Romanceמיה אסייג בת ה-17 היא נערה טיפוסית שבאמצע, מעולם לא הייתה ילדה טובה לגמרי, אך לא רעה מדי, ותמיד הייתה נאמנה לעצמה ולעקרונות שלה. שנפגשת ביום בהיר עם דניאל ברנס חיילציק בן 21 שמשרת עם אחיה בבסיס,שנדלק עלייה עוד מיציאת לילית מקרית. דניאל סטציונר מקצו...
