*אני ממש מבקשת שתקראו עד הסוף זה לא סתם אפילוג*
"יו-יו תקרא לאיתן ובואו לאכול" אמרתי ובן צעק "איתןןןןןן בוא לאכול".
"אני יכולתי גם לצעוק בעצמי אתה יודע" אמרתי "אני מנסה שהוא לא יקבל חינוך של ברברים ואתה כל הזמן הורס את זה" הפסקתי לשטוף את הכלים והלכתי לחדר שלנו בעצבים, ההריון הזה מכניס בי הורמונים לא טובים.
איך הגעתי למצב הזה? שיש לי ילד בן שנתיים, שאני בהריון עם תאומים ושבעלי מחרפן לי את השכל!!! אז אני פשוט עושה את מה שאני תמיד עושה כשאני במתקפת הורמונים וממש ממש ממש כועסת, "אההההההההה" אני צועקת לתוך הכרית שלי, אני לא יכולה לשכב על הבטן וזה מעצבן אותי עוד יותר "נסיכה" בן נכנס לחדר ונשכב לידי "אל תקרא לי ככה" אמרתי לו בעצבים וסובבתי את הראש לצד שהוא לא נמצא בו, "די נסיכה שלי, איתן ישן עכשיו ויש לנו זמן ביחד.." הוא אמר וחיבק אותי מנשק לי את הצוואר "בן עזוב אותי לך תצעק למישהו אחר" אמרתי מעוצבנת "די מאמי אל תכעסייי" הוא אמר מעצבן אותי עוד יותר, "אבל אתה מעצבן אותיייי" אני אומרת בחצי צעקה "שששש נסיכה שלי איתן ישןן" הוא אומר מצחקק "סליחה" הוא אמר "סליחה שאני הורמונאלית" אמרתי גם, אני ממש עצבנית עליו אבל אני מודעת לזה שההורמונים משפיעים עליי ואולי הגזמתי בתגובה, "אל תצטערי מאמי, בכל זאת אני עשיתי אותך הורמונאלית ככה" הוא אמר וטפח לי בעדינות על הבטן, הסתובבתי לצד שלו ככה שהפנים שלנו קרובות והוא ביד אחת מחבק אותי וביד השנייה מחזיק את הבטן העגולה שצמחה לי ב5 חודשים האחרונים "אני שונאת אותך" אמרתי וחיבקתי אותו, שנינו יודעים שזה לא נכון אני מתה עליו "איך נסתדר עם 3 ילדים ?" שאלתי אותו עוצמת עיניים מתענגת על המגע שלו, "נסתדר מעולה, אנחנו הורים טובים" הוא אמר, וצחק "בכלל לא הפלנו את איתן שבוע שעבר" הוא הוסיף בציניות, הפלנו את איתן שבוע שעבר "דייי מפגרררר" אמרתי וצחקתי, ההורים הכי לא בוגרים שיש בעולם, סתם זה לא שאנחנו הורים חרא, באותו רגע ממש פחדנו ואז איתן התחיל לצחוק כאילו הוא נפל לבריכת כדורים אז נרגענו, אבל הייי לפחות הילד אוהב לצחוקק!!.
"את רוצה שאני אלך להכין את התיק להיום ואת תתארגני בנתיים ?" בן שאל אותי, אנחנו הולכים לדניאל ויעל היום, יש להם ילדה שהיא גם חברה טובה של איתן וגם בת דודה שלו, אני שמחה שהם קרובים הם ממש חמודים יחד, אבל הילדה של יעל ודניאל קצת שונאת אותי...קצת הרבה
פעם סיפרתי לה שכל השוקולד בעולם נגמר, בצחוק כמובן והיא לקחה את זה מה זה ברצינות, היא שונאת אותי לחלוטין!! לעומת זאת, לבן היא סוגדתתתת חודש שעבר היא הרימה לו את החולצה ונכנסה בינו לבין החולצה כי היא רצתה להתחבא ממני ושאני לא אראה שהיא באה איתנו הביתה, לאיזה מצב הגעתי שהאחיינית שלי שונאת אותי? "בוא נתארגן ביחד ואז נארגן את התיק ביחד" אמרתי וקמתי מהמיטה, בן קם אחרי ואני ניסיתי להוריד את החולצה שלי, מחודש שלישי של ההריון הזה אני לא מצליחה להוריד את החולצות שלי לבד! "צריכה עזרה נסיכה ?" הוא שאל אותי כשהחולצה שלי תקועה על הפרצוף שלי ואני פשוט לא מצליחה להוציא אותה, הוא מרים לי את השוליים של החולצה ומוציא אותי מהתסביך הזה שאני תקועה בו "תודה" אמרתי כשכל השיער שלי פרוע ושאני מתנשפת, אני נהיית עייפה מכל שטות בגלל ההריון הזה, "אמרתי לך כבר שההריון הזה מגדיל לך את הציצים ?" הוא אמר ובחן אותי, "נראלי שהטפשת הריון שלי עברה אלייך" עקצתי אותו והוא צחקק "שימי את השמלה הורודה" הוא אמר לי "היא לא משמינה אותי ?" אמרתי ורק אחר כך הבנתי את הטמטום במשפט הזה "במצב שלך מאמי כל דבר משמין אותך" הוא אמר צחק וגונן על עצמו עם הכרית שלו כי ידע שאני הולכת לזרוק עליו איזה משהו, והוא צודק, לקחתי את החבילת קונדומים שבחדר ארונות שלנו וזרקתי עליו, כל הקונדומים נזרקו על הרצפה ואמרתי "אתה יכול גם לא לאסוף אותם בכלל מהרצפה כי בכמה חודשים הקרובים אתה לא תשתמש בהם הרבה מאמי" אמרתי וחייכתי אליו חיוך ביצ'י, על מי אני עובדת אני גם רוצה להשתמש באחד הקונדומים האלה, נמאס לי מהבטן הענקית הזאת, נמאס לי מהכאבים האלה, נמאס לי מהעצבים ומההתקפות חום האלה!!!!
אני מתיישבת על המיטה ומתחילות לרדת לי דמעות, ומתחילה לרדת לי זיעה, והגוף שלי מוציא נוזלים מאיפה שהוא יכול ואני לא מבינה מה קורה מסביבי אני נשכבת אחורה ומתחילה לנפנף עם היד שלי על הפנים שלי "מאמי, מאמי תירגעי הכל בסדר" בן אומר מדליק מהר את המזגן ומרגיע אותי, לפעמים זה קורה שאני נכנסת ללחץ ומתחילה לא לשלוט על מה שקורה בגוף שלי, הנשימות שלי הופכות לכבדות וכולי זיעה קרה.
התאוששתי 2-3 דקות וקמתי מהמיטה "תחזרי לשבת, אני אביא לך מה שאת צריכה" בן אמר והושיב אותי בחזרה "בן אני יכולה לקום להתלבש" אמרתי וקמתי "שבי, אני מביא לך את הדברים" הוא אמר בהחלטיות מוציא את השמלה הורודה מהארון שלנו ומלביש אותי, ממש כאילו אני ילדה קטנה!
הוא לובש בסקסיות-על את אחת החולצות הפשוטות שלו, אפילו שהן פשוטות הן מוציאות את בן הכי קלאסי וחתיך ביקום, הוא לוקח מהאמבטיה שלנו טיטולים ומכניס לתיק שתלוי על העגלה האפורה של איתן, אני רוצה לעזור לו, אני רוצה להיות איתו, לא באלי שהוא יעשה הכל לבד, אני קמה והולכת לבן "אני בסדר מאמי, אני הולכת לחתוך אפרסקים"
אמרתי מנשקת לו את הלחי, איתן אוהב אפרסקים משום מה, לא סתם אוהב, ממש ממש ממש אוהב, יש מצב שבגלל שאפרסק נראה כמו טוסיק? בכל זאת הוא גבר .....
"תעשי את זה כשאת יושבת" הוא אמר והנהנתי.
"אמא" איתן בא אליי בזמן שאני יושבת וחותכת אפרסק לקופסאת אפרסקים שקנינו לו, זאת הקופסה הכי מתוקה בעולםםםם היא אשכרה בצורת אפרסק!
קנינו לו אותה כשעשינו טיול משפחתי שלושתינו למקס סטוק לפני שנה, ממש טיול משפחתי! "מה לולי מה קרה ?" שאלתי אותו כשהוא משפשף את העין שלו "אפרסקקק" הוא אמר וחייך ברגע שראה את האפרסק כאילו שכח את מה שהוא רצה להגיד, "הולכים לדודה יעל ודוד דניאל???" הוא שואל אוכל את האפרסק שלו בביסים קטנים ומתוקים, "כן יפה שלי, טעים לך?" שאלתי אותו והוא הנהן מסתכל לי בעיניים, רק כשהפכתי לאמא גיליתי את העובדה שכשהילד שלך שמסתכל לך בעיניים את הופכת למאושרת, משהו בפנים אומר לך: את יצרת את הפאקינג דבר הזההה!!! וזאת אחת ההרגשות הכיפיות בעולם.
"תשב פה ותאכל את האפרסקים לאט ובזהירות ואני בנתיים אלך לארגן לך בגדים קטן שלי" אמרתי בזמן שאני לוקחת את הסכין לכיור כדי שלא יוכל לגעת בה ונותנת לו נשיקה על המצח.
אני פותחת את הארון שלו ומוציאה משם חולצה אחת עם בובספוג עליה ומכנסי ברמודה בצבע שחור, ואז בן נכנס לחדר "אמרתי לך לעשות דברים רק בישיבה לא?" הוא אומר תופס את המותניים שלי ומוליך אותי לכיוון המיטה כדי שאשב, "די נו אני בסדר אל תדאג לי" אמרתי לו ונישקתי לו את הצוואר מנסה לרכך אותו, "לא יעבוד לך הפעם מאמי, אני לא מוותר לך את לא הולכת לעמוד" הוא אומר משחק לי בשיער ומוציא אנחות קטנות ואני ממשיכה לנשק אותו, "אתה יודע שאתה לא מחליט עליי נכון ?" שאלתי אותו כשהתקדמתי לכיוון הארון מוציאה חולצה לאיתן במקרה שהוא ילכלך את זאת שיש לו עכשיו ושמה אותה בתיק שלו "את באמת רוצה לעצבן אותי?" הוא שואל אותי ואני עונה "אני לא רוצה לעצבן אותך אני רוצה לעזור לך ולא לשבת כמו קציצי הקציצה כל היום" אז הוא ענה לי "אבל את קציצי הקציצה שלי" הוא אמר חייך חיוך ילדותי ונישק אותי נשיקה קטנה, "חוץ מזה, את סוחבת בבטן שלך שני ילדים, אני לא רוצה שאחרי הלידה תצטרכי לשכב כל החיים כי נהרס לך הגב או משהו עדיף שתשבי עכשיו" הוא הסתכל לי בעיניים והלכתי לשבת על המיטה של איתן מחלקת לבן פקודות ומנשקת את הבובות פרווה המתוקות של איתן."שלוםםםם" דניאל ויעל פותחים לנו את הדלת כשאיתן רץ לבפנים לחפש את ליסה, האחיינית ששונאת אותי, "חיימשלייי איך את ??" יעל שואלת אותי אחרי החיבוק שהיא הביאה לי "אני מעולהה איך את יעלי ???" שאלתי אותה "אני פצצה, תיזכרי שהבטחת לי שהולכים לקניון שבוע הבא" היא אומרת כי הברזתי לה שבוע שעבר "ברור מאמי" אמרתי ועברתי לחבק את דניאל "ילדונתת" הוא אמר ובילגן לי את השיער "מה קורה דני?" שאלתי אותו "אני בסדר אבל אני רואה שהבטן שלך התנפחה עוד יותר את מרגישה טוב ?" הוא שאל אותי "אני מרגישה מעולההה דנייי אל תדאג" בן היה חייב להידחף לשיחה, הוא שם עליי יד כדי לעזור לי ללכת כאילו אני בת 120 וליטף לי את הבטן "ובכל זאת, כדאי שתישבי ושתשתי משהו" הוא אמר והלכנו לספה, "קחי" דניאל הגיש לי כוס מים ושתיתי אותה מהר, תמיד חם לי, תמיד אני חייבת מזגן, וכל הזיעה שיוצאת ממני מחייבת אותי לשתות מים והרבה מהם.
כולם כבר הגיעו ואנחנו אוכלים את הבשר שיעל הכינה, אני מסתכלת על הילדים יושבים ומשחקים בזמן שאני וחברים שלי צוחקים, חברים שכבר הפכו למשפחה בן, יעל, דניאל, שקד, רעות, אור ויונתן כולנו חלק מקבוצה שאף אחד לא יכול לפרק, אני חושבת על כל האהבה שיש בנינו ואני לא יודעת אם זה באמת רגשות או סתם הורמונים מתפרצים אבל אני מתחילה לבכות בשקט "דידה הכל טוב ???" אור שואל אותי כשהוא מסתכל עליי "כן... אני פשוט, אני אוהבת אתכם" אמרתי והתחלתי לבכות ולצחוק באותו זמן~~
וווואווו נשמתי נשימה גדולה ומיד אחריה באה השתנקות שגזלה לי את כל האוויר מהריאות, התעוררתי.
אני יושבת על המיטה של בן, אני רק עם הבגדים התחתונים שלי ועם חולצה של בן, היום עשינו אהבה בפעם הראשונה ואני נראת כאילו יצאתי מחלום בלהות אפילו שזה היה חלום ממש טוב, יש לי דמעות על הפרצוף כנראה בגלל זה חלמתי שאני בוכה, הלוואי שזה באמת יקרה בעתיד, שכולנו נהיה משפחה אחת גדולה "נסיכה שלי הכל בסדר??" בן שואל בקול צרוד בגלל שהוא הרגע התעורר כי יצאתי מהאחיזה שלו, "כן... אני פשוט אוהבת אותך" אמרתי לו את אותו משפט מהחלום שלי והחלטתי לחזור לישון "בטוח?" הוא שואל ואני חוזרת לשכב בין הידיים הגדולות והחמות שלו "כן מאמי שלי" עצמתי עיניים ונזכרתי במשהו אחרון שיש לי להגיד לו עוד "רק תבטיח לי שלא תתן לאחיינית שלי לשנוא אותי" אמרתי והוא התחיל לצחוק, צחוק של נסיךךךך "מה את חושבת על זה באמצע הלילה ?" הוא שאל "כי אמרתי לה שנגמר השוקולד בעולם והיא שונאת אותי וקוראים לה ליסההה" אמרתי כמו משוגעת לא יודעת איך להסביר לו את החלום המשוגע הזה "את משוגעת ואני מת על זה" הוא אמר והוסיף "מבטיח, לילה טוב מצדה" הוא אמר ונישק לי את הראש "לילה טוב אהוב שלי" אמרתי ועצמתי עיניים.
אני הבן אדם הכי בר מזל בעולם .☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆
זהו ... נגמר 😭😭
מקווה שאהבתם את הקאטצ 😘
את שאר הדברים שיש לי להגיד אני אגיד בדברי הסיום
ולפעם אחרונה העונהההה
אוהבת אתכם דרדסים שלייייי💙💙💙💙
תאריך סיום והעלאה: 19/10/19
YOU ARE READING
Thunder
Romance"תמיד יש קצת שיגעון באהבה. אבל תמיד יש קצת היגיון בשיגעון." ~ פרידריך ניטשה "עכשיו כשאנחנו קרובים , שנינו בשקט , אנחנו שומעים את המוזיקה החזקה מבפנים אבל עדיין יש שקט , מסביבנו אין אף אחד ואני מסתכל בעיניים שלה , ואני רואה שם את הילדה הזאת שראיתי לפ...