באותו בוקר בלי לשים לב ג'ין ונאמג'ון יצאו באותו הזמן מהדירות שלהם, ג'ין רץ להספיק למעלית שלא תיסגר בזמן שהצעיר כבר היה שם, "בוקר היונג."
"בוקר טוב נאמג'ון."
"יום ראשון בעבודה?"
"כן, יש לך שיעורים היום?"
"כן אבל רק שלוש שעות, אחר כך יש לי עבודה."
"באיזה מסעדה אתה עובד?"
"מרחק של חצי שעה נסיעה באוטובוס מכאן."
"רחוק."
"אני תמיד מקדים גם בכל מקרה."
הם אמרו שלום אחד לשני בצומת מסויימת וכל אחד הלך לדרכו.
ג'ין הגיע לבניין הגדול, הוא נכנס אליו וקיבלו את פניו בכניסה, "קים סוקג'ין?"
"כן, זה אני."
"ברוך הבא, הנה התג שלך," ג'ין קיבל תג עם שמו והמחלקה בא הוא עובד, הוא קיבל הסבר קצר על המקום, הראו לו לאן הוא צריך ללכת אם הוא צריך להגיש דפים, והראו לו את הקובייה שלו במשרד הגדול עם כל העובדים שאיתו במחלקה, הוא גם מצא את זה שדיבר איתה כשהתקבל לעבודה, היא בעצמה עשתה לו הסברים על הדברים שקשורים במחלקה.
היום של ג'ין היה טוב בהמשך, הבוס היה נחמד, העובדים היו נחמדים, הכל היה נחמד.
בהפסקת הצהריים כולם הלכו לחדר מסויים עם מקרר גדול ושני שוחנות עגולים גדולים, כמה מהעובדים נכנסו לחדר עם שקיות של מזון מהיר, מי שרצה משהו מסויים שילם לאותו אחד שהזמין אותו כדי שיתחלק איתו, סו-בין (su-bin) זאת שהסבירה הכל לג'ין שאלה אותו אם הוא רוצה להתחלק איתה באוכל, ג'ין הסכים בשמחה.
בסוף היום הוא שלח את הטופס שעבד עליו, סגר את המחשב ואת מנורת השולחן שלו וראה שחצי מהעובדים כבר הלכו וכל השאר בדיוק כמוהו התקוננו לעזוב.
"ביי סוקג'ין-שי," כמה מהם אמרו לו והוא החזיר חזרה גם כן ביי.
בסוף הוא גילה שכבר חשוך בחוץ, הוא חשב על לעבור באיזה שהוא מקום לקנות אוכל מוכן ולאכול אותו בדירה, הוא נכנס למסעדה שהייתה בסוף הרחוב, הליכה קצרה וחצייה של הכביש.
כשנכנס הוא בדק את התפריט ובחר ללכת להזמין אותו לדלפק, הוא אמר את ההזמנה שלו, חיכה כמה דקות וקיבל את האוכל בשקית.
הוא חזר לבניין, עלה לקומה הרביעית והלך לסוף המסדרון לדירה שלו.
הוא פתח את האוכל, סידר אותו בצלחת ואכל מול דרמה שחשב להתחיל לראות, את האוכל שנשאר בסוף הוא שם במקרר, הוא גמר את הפרק בסדרה, התקלח, והלך לישון.
לנאמג'ון היה יום ארוך בעבודה, זה היה תורו לסגור את המקום, השעה הייתה אחד בלילה כשגמר את המשמרת שלו, במזל ביום שלמחרת יש לו שיעור בצהריים ולא בבוקר.
הוא לקח את האוטובוס והגיע לבניין רק בסביבות שתיים בלילה, הוא לא התקלח, חטף איזה חטיף אורז ועצה מהמקרר, כשגמר אותו הוא הלך ישר למיטה, אחרי ימים ארוכים כאלה הוא מתקלח בבוקר של יום המחרת.
YOU ARE READING
חיים בסיאול (נאמג'ין)
Fanfic[הושלם] ספר המשך ל"כרטיס אחד לסיאול" לא ידוע מה קורה עם נאמג'ין, הם רק הכירו באותה נסיעה, הם גרים באותו הבניין אבל אין ביניהם מערכת יחסים כמו של חבריהם. הסיפור הזה יהיה על נאמג'ין ועל מה שקרה אחרי אותו יום בפברואר שהכירו על האוטובוס לסיאול. התחיל: 2...