חיים בסיאול (נאמג'ין)

ארוחה משפחתית

שנה עברה מאז שכולם נפגשו באותו בית קפה, יום האהבה הארבע עשר בפברואר כולם קבעו להפגש באותו מקום לקפה.

יונגי גמר ללמוד כבר באותו החורף, ג'ונגקוק וטאהיונג התחילו לא מזמן את הסמסטר השני שלהם באוניברסיטה של סיאול וג'ימין ונאמג'ון התחילו את הסמסטר האחרון שלהם באוניברסיטה.

יונגי וג'ימין היו הראשונים שהגיעו לבית הקפה, כלב קטן רץ אליהם וקפץ על הרגליים של ג'ימין מצפה לתשומת לב, "הוסוק, אמרתי לך לא להביא את סונשיין לבית קפה," השניים שמעו מישהי צועקת, "הוא עקב אחרי שוב זאת לא אשמתי שהוא כאן," הם שמעו משהוא צועק חזרה, הם ראו מישהו עם שיער שחור רץ אליהם, "אני מצטער," הוא אמר להם וקד, ג'ימין ירד על ברכיו כדי ללטף את הכלב הקטן, "זה בסדר," יונגי אמר.

"לא הייתם כאן שנה שעברה?" השניים הסתכלו עליו.

"איך ידעת?" ג'ימין שאל כשחזר לעמוד שוב.

"אני לא שוכח פרצופים כל כך מהר," שחור השיער אמר, "אני זוכר ששנה שעברה לך," הוא צביע על ג'ימין, "היה לך שיער כתום," עכשיו לג'ימין היה שיער בלונדיני, "ולך ירוק מנטה," הוא הצביע על יונגי שהשיער שלו גם כן היה שחור עכשיו, "גם הייתם כאן עם עוד ארבעה אנשים."

"אתה נשמע כמו סטוקר," יונגי אמר.

"אני לא, אני מבטיח לכם שאני לא, זה פשוט היה יום מיוחד גם בשבילי, אני ג'ונג הוסוק דרך אגב."

"מין יונגי."

"פארק ג'ימין."

"מה שכן יצא לי לפגוש את נאמג'ון וסוקג'ין כמה פעמים מאז אותו יום, הם מאוד נחמדים, ואת ג'ונגקוק וטאהיונג פעמיים אחרי, בפעמיים האלה סונשיין הכלב שלי ברח ופשוט מצא אותם," הוסוק הסביר.

לא חמש דקות עברו וזוג רועש נכנס פנימה, "טאהטאהטאההטאהטאהטאהטאהטאהטאה" ישר ג'ימין ויונגי ידעו שטאהיונג וג'ונגקוק הגיעו.

"מה קוקי?"

"סתם מתרגש."

"אתה כזה חמוד."

"אני יודע."

"ג'ונגקוק, טאהיונג," ג'ימין קרא לשניים, הוסוק הוביל את השניים למקום של שש ומשם הוא קרא להם.

"ג'ימיני," ג'ונגקוק קרא.

"אני מבוגר ממך."

"יונגי היונג," ג'ונגקוק התעלם ממה שג'ימין אמר ואמר שלום ליונגי, טאה והוא הצטרפו אל השניים.

"אתם מכירים את ג'ונג הוסוק?" ג'ימין שאל.

"כן, יש לו כלב כזה חמוד," טאהיונג אמר, "הוא כאן?"

"הוא הלך לפני כמה דקות להחזיר את הכלב שלו הביתה הוא יחזור בקרוב," יונגי אמר.

ג'ין ונאמג'ון הגיעו גם הם וישר ראו את השולחן שחבריהם ישבו בו בלי שיצטרכו לקרוא להם.