בוסאן חלק 2

121 9 3
                                    

בבית משפחת ג'ון היו מספיק חדרי שינה לכולם, סוקג'ין ונאמג'ון ישנו בחדר האורחים, טאהיונג נשאר לישון אצל ג'ונגקוק בחדר אחרי שסבתא של קוקי גרמה לשניים להיות מובכים מאוד מהעיניין.

"היה לי נחמד היום," סוקג'ין אמר בזמן שהשניים התכוננו ללכת לישון, בחדר הייתה מיטה אחת, בערך בגודל של המיטות שלהם בסיאול, סוקג'ין כבר היה עם פיג'מה ואחרי מקלחת.

הבית היה כל כך גדול כך שלכל חדר בערך היה שירותים, הבית היה ממוקם במקום נוח בין בתים יחידים שהיו שייכים לאנשים שהיו להם כסף, משפחת ג'ון היא משפחה בריאה מאוד עם בית גדול, לפי מה שנאמג'ון סיפר לו, ג'ונגקוק והוריו גרו באיזור שונה בבוסאן בו הבתים יותר קטנים, סבתו וסבו של קוק הם אלה שהיה להם כסף, אחרי שאביו נפטר אימו והוא עברו לגור אצל הסבתא בגלל שמקור הפרנסה הכללי כבר לא היה.

נאמג'ון בדיוק יצא מהמקלחת, בלי חולצה, עם מכנס טרנינג דק, מגבת ביד שמיבשת את שיערו וגב עדיין רטוב, "גם לי היה נחמד, באמת שחשבתי לחזור לסיאול אבל לא יכולתי להגיד לא להצעה של הלמוני ג'ון," ג'ין הנהן, נאמג'ון התקרב אל ג'ין וג'ין לקח את המגבת מידו וסובב אותו.

"מה?" נאמג'ון היה מופתע

ג'ין עבר על גבו הרטוב עם המגבת, צמרמורת עברה בג'ון.

"הגב שלך רטוב."

"אני יודע."

"אז למה אתה לא מייבש גם אותו?"

"כי הוא מתייבש בסופו של דבר אחרי שאני שם חולצה."

"אבל אז החולצה מתרטבת."

"ואז בבוקר היא יבשה."

ג'ין נענע את ראשו, "מה שתגיד, אתה מתכוון לשים חולצה או לגרום לי לבהות בך כל הלילה?" הוא שאל.

ג'ון הוציא גיחוך, "אני אוהב שאתה בוהה בי אבל אתה צריך לישון."

"אז שים חולצה."

"כל כך מהר?" ג'ין הסמיק, בעיקר כי עכשיו נאמג'ון עמד פנים אליו, קרוב, קרוב מאוד.

"כ-כן בבקשה," ג'ין אמר עדיין מחזיק את המגבת בידיו שעכשיו ניסו להסתיר את העובדה שג'ין הסמיק קשות בגלל בן זוגו.

נאמג'ון קירב את ג'ין אליו בכך ששם את ידיו על המותניים של השני, "ג'יני?"

הקול שיצא לנאמג'ון מהפה היה הרבה יותר עמוק ממה שחשב שיצא, זה גרם לג'ין להסתכל על הצעיר בעיניו, המגבת נפלה על הריצפה.

"כ-כן," הבוגר מלמל.

נאמג'ון נשען קדימה ונשק לו על מצחו.

"תפסיק להקניט."

"אבל אתה מסמיק וזה חמוד."

בסופו של דבר הצעיר ויתר ונשק לבן זוגו על שפתיו, נשיקה קצרה רק בגלל שמישהו עמד בכניסה לחדר וצפה בהם, יותר נכון שני אנשים, הם הסתובבו להסתכל על ג'ונגקוק לטאהיונג שעמדו שם בוהים בהם.

"כן קוק?" ג'ון שאל.

"שכחתי," מה שהצעיר רצה להגיד יצא מראשו בגלל המצב המביך שהכניס את עצמו אליו.

"לילה טוב ג'ונגקוק," נאמג'ון אמר ועזב את ג'ין כדי לשים את החולצה הקצרה שלו שהיתה על המיטה.

"בהחלט לילה טוב."

"טאה."

"לילה טוב היונג."

⁦⛱️⁩⁦⛱️⁩⁦⛱️⁩⁦⛱️⁩⁦⛱️⁩⁦⛱️⁩⁦⛱️⁩⁦⛱️⁩⁦⛱️⁩⁦⛱️⁩⁦⛱️⁩⁦⛱️⁩

בבוקר כולם היו ערים וישובים מסביב לשולחן מלא בפנקייקים שנרה-יון הכינה.

"לא היית צריכה," ג'ונגקוק אמר לה.

"רציתי, יש לנו אורחים."

"אז תכיני לי כל יום?"

"לא."

"ניסיתי."

אחרי ארוחת הבוקר הרביעייה יצאה לאיזה פארק קטן שהיה לא רחוק שם פגשו את ג'ימין ויונגי, לג'ימין היה שיער ורוד פלאפי והשיער של יונגי היה שחור, ג'ונגקוק כמעט ולא זיהה את השניים וכך גם נאמג'ון.

"וואו," טאה פלט.

"בהחלט וואו," ג'ונגקוק אמר בעצמו ובא לגעת בשיערו הורוד של חברו.

"אתה יכול לגעת קוק," ג'ימין אמר לו.

ג'ונגקוק נגע בשיער הפלאפי של חברו, "זה אמיתי אנשים, זה אמיתי."

"אנחנו יודעים ג'ונגקוק," נאמג'ון אמר, "טוב לראות את שניכם שוב," הוא אמר לג'ימין ויונגי.

"היי היונג, כבר עבר זמן," ג'ימין אמר, יונגי הנהן.

השישה הלכו לאכול גלידה, ג'ונגקוק אתחיל לקפוץ אחרי שלקח ביס גדול מידי מהגלידת שוקולד-מנטה שלו, טאהיונג נכנס ללחץ כשראה את הדמעות בעיניים של הצעיר, ג'ימין נכנס למצב בו יש לו יותר מידי אנרגיה והתחיל לדבר כל כך הרבה עד ששכח שהוא מחזיק בגלידה שמתחילה להנמס, במזל נאמג'ון הספיק לקחת לו את הגלידה לפני שהכדור החצי אכול נפל, יונגי וג'ין דיברו מאחור.

"קוקי תזהר בבקשה," ג'ין אמר, "אל תאכל כל כך מהר את הגלידה שלך," טאה נשם לרווחה כשקוק התחיל להרגע.

"ג'ימין תאכל את הגלידה שלך, הידיים שלך כבר דביקות מגלידה," נאמג'ון אמר לצעיר והחזיק את הגלידה בזמן שיונגי הוציא מפית וניקה לו את הידיים.

"סליחה היונג," ג'ימין אמר.

"אל תצטער, זה בסדר," יונגי אמר ולקח את הגלידה של ג'ימין מנאמג'ון אחרי שניקה לבן זוגו את ידיו, הוא לקח לק מגלידת התות של ג'ימין, מה שכבר אתחיל לזלוג אל מעבר לגביע הוופל שלו.

"היי,"

"תמשיך לאכול, תודה לי אחר כך," יונגי אמר וחייך, נותן לו חזרה את הגלידה שלו.

🍦🍦🍦🍦🍦🍦🍦🍦🍦

לקראת אחר הצהריים, אחרי שאכלו, כולם ליוו את סוקג'ין ונאמג'ון חזרה לרכבת, "ביי, תהנו בחופשה, נפגש יותר בקרוב משחושבים," ג'ונגקוק אמר, טאה הנהן וחיבקה את בן דודו, לחץ יד לנאמג'ון והשניים נכנסו לתחנה.

בדרך חזרה לסיאול הם ישנו רוב הדרך.

בסיאול, הם הלכו לאכול ארוחת ערב ביחד במסעדה קרובה, מדברים על הטיול שיעשו לג'ג'ו.

באותו ערב, נאמג'ון נשאר לישון אצל סוקג'ין, אחרי שהזמינו את הכרטיסים לטיסה ולמלון שיהיו בהם בעוד שבוע בדיוק.

חיים בסיאול (נאמג'ין)Where stories live. Discover now