לחיות את האהבה / הושלם

פרק 10

מרתון 3/3

***

מיה שכבה בחדר שלה, מסרבת לזוז.
אלי הסתובבה ברחבי הבניין, מחפשת משהו לשבור.
היא כעסה, וכל ילד שנתקל בה זכה לקללות מצד אליסון.
היא נתקלה בדניאל.
"מה את עושה פה?" שאל.
"בהתחשב בעובדה שאני כאן כבר כמה ימים, ולא חוזרת לבית שלי, אני מניחה שאני גרה כאן" אמרה בציניות, והתיישבה על הרצפה כשגבה מופנה אל הקיר.
"את דואגת לה. אני מבין אותך" השיב, והתיישב לידה.
"אני פשוט רוצה לוודא שזה לא יקרה שוב, אני מפחדת שמישהו ייפגע" אמרה, והוסיפה "אני מפחדת שאתה תיפגע, או לוק".
הוא חיבק אותה כדי להרגיע, והיא חייכה אליו.
"אני יכול ללמד אותך משהו, אבל רק אם את רוצה" אמר לה דניאל.
היא הנהנה והוא הוביל אותה לחדר שהיה בבניין.
הם נכנסו אליו. זה היה מטווח קטן, אך יותר גדול מהמטווח הקודם שלוק הביא אותה אליו.
"אני יכול ללמד אותך איך משתמשים באקדח" אמר, הוציא אקדח מאחת המגירות הנעולות, והוסיף "וברגע שתדעי את תוכלי להצטרף למשימות שלנו".
היא הסתכלה עליו במבט שואל.
"אני לא רוצה שתצטרפי למשימות, אבל אני יודע שברגע שתביני כמה זה חשוב, את תרצי להצטרף, לא משנה מה לוק יגיד".
היא לקחה מידיו את האקדח, ונעמדה מול המטרה, בדיוק איך שלוק אמר לה לעמוד, לא לפני ששניהם הרכיבו משקפי מגן ואוזניות.
"את ממוקמת במצב מעולה, עכשיו תירי" אמר.
אלי התחילה להרגיש לחץ.
"אני לא מסוגלת לעשות את זה" אמרה כמוותרת, אך בכל זאת לא זזה ממקומה.
"את כן" השיב. "תחשבי שהמטרה זה מישהו שהיית רוצה להיפטר ממנו, מישהו שהורס לך את החיים".
היא באמת עשתה את זה, היא דמיינה את הוריה.
"עכשיו תלחצי על ההדק ותירי" אמר אחרי שראה שהיא מתכוונת לנסות.
שלוש יריות. כולן למרכז המטרה.
הם הורידו את משקפי המגן והאוזניות, כשלוק הגיע.
"לא ידעתי שאת יודעת להשתמש באקדח" אמר, מסתכל על המטרה.
"אני לא" השיבה. "מזל של מתחילים".
הם יצאו מהחדר, ואלי בדקה מה השעה.
21:56. היא צריכה לפגוש את תום!
היא לגמרי איבדה את תחושת הזמן.
"אני צריכה ללכת" אמרה להם ורצה לגינה, שם תום חיכה לה.
"היי" אמרה, והתקדמה לכיוונו.
הוא חיבק אותה והיא קצת נרתעה.
"אז על מה רצית לדבר?" שאל, כששניהם התיישבו על הדשא ונשענו על אחד העצים.
"רציתי לשאול אותך משהו" השיבה, והוסיפה לבסוף "מה קרה בלילה שהכרנו?".
מבטו של תום היה קר ואטום.
"מה זאת אומרת, מה קרה?" שאל, מנסה להסתיר את האמת.
"אתה יודע מה קרה, בבקשה תספר לי" לחשה, והניחה את ראשה עליו.
הוא חשב קצת.
חשב אם לספר לה.
חשב אם היא תרצה להמשיך לדבר איתו אחרי שיספר לה.

"באותו ערב שהכרנו, לא הכרנו בטעות. אני ידעתי מי את ועקבתי אחרייך כדי להתחבר אלייך. אני מצטער, אבל היינו צריכים למצוא דרך להביא אותך לפה" אמר.
אלי שתקה.
"באותו ערב, הצעתי לך לשתות כדי שלא תשימי לב למה שקרה מסביב" המשיך.
"מה קרה?" שאלה.
"ניסו לחטוף אותך" אמר.
"מה?" שאלה. "איך?".
הוא שתק.
"אתה מסתיר ממני יותר מיד דברים, בבקשה תספר לי הכל" קולה היה נשמע תקיף.
"אלי" אמר. "את המטרה הבאה שלהם".

***

אז זהו סופו של המרתון.
המרתון הבא יגיע כשיהיו 500 קריאות לסיפור.
מחר לא יעלה פרק בגלל שזה יום שבת⁦❤️⁩