-נקודת מבט כללית, לא של מורן-
אליסון שכבה על מיטת בית החולים.
היא הייתה לבד, ביקשה מתום להשאיר אותה לחשוב עם עצמה.
לוקאס ואיירין עמדו בתוך בית הקפה, מנסים לקנות מאפים.
אליסון ותום היו אמורים להתחתן שבוע אחרי המקרה, אבל השבוע הזה עבר, והיא לא הצליחה ללכת.
היא לא הצליחה לקום מן המיטה, לא הצליחה לבצע פעולה כל כך פשוטה, והכל בגלל הרוצח.
אז החתונה נדחתה, והם עוד לא קבעו מועד חדש.
באותו יום היא הייתה אמורה להשתחרר מבית החולים.
דמעות החלו לזלוג מעיניה, בדיוק כשלוקאס נכנס לחדרה הקטן, עם האוכל.
"אל תבכי אלי" אמר לה. "הכל יהיה בסדר".
היא מחתה את דמעותיה, ותום נכנס עם איירין.
"אני אוהב אותך" אמר, ונשק לשפתיה.
"אני אוהבת אותך, גם" השיבה בחיוך.
הם אכלו את המאפים הטריים, ודיברו על כל נושא.
כל נושא מלבד הרצח.
הרופא הקבוע של אליסון ביקש מקרוביה לא להזכיר את הרצח, מחשש שהגוף שלה לא יחזיק מעמד ויקרוס, דבר שקרה יותר מפעם אחת בתקופה שהייתה בבית החולים.
"אז אורן מארגן מסיבה" אמר תום, ועיניה של אליסון נפערו.
"אורן?" שאלה. "אורן אורן?".
"אותו אחד שהיה דלוק עלייך בכיתה י'" השיב לוקאס.
"אתם שומרים איתו על קשר?" שאלה, ותום הניד בראשו.
"המסיבה פתוחה לכולם, אז חשבנו לבוא" אמר, ומבט של התרגשות הופיע על פניה של איירין.
אליסון חייכה, במבט שאומר שהיא תגיע.
"מתי המסיבה?" שאלה אלי.
"עוד שבוע" השיבה איירין. "אנחנו חושבים שעד אז תשתחררי, כי הפציעה לא הייתה כל כך קשה".
בעבר הם היו משאירים אותה בבית החולים.
בעבר הם היו מכריחים אותה לא לצאת.
בעבר הם לא סמכו עליה.
היום הם משחררים, יודעים שהיא צריכה את זה.
כמובן שהם עדיין לא נתנו לה להסתובב לבד, וניסיון הרצח רק העמיק את תחושת אי הבטחון שחשו, אבל הם ידעו שלא משנה מה הם יעשו - אליסון תגיע אל המסיבה הזו, והם העדיפו לשמור עליה מקרוב.
לוקאס ואיירין יצאו מהחדר, נותנים לתום ולאליסון פרטיות.
תום רכן לנשק אותה, אך היא זזה הצידה.
"אליסון? הכל בסדר?" שאל, והיא זזה באי נוחות.
"תום" אמרה, "אנחנו צריכים לדבר".
המבט בעיניה לא סיפק תשובות הפעם.
פניה נשארו חתומות ואטומות, והוא הסתכל עליה בשאלה כלא מבין.
דמעול החלו להיווצר בעיניה של אלי, ותום קירב את ידו בכדי למחות אותן, אך ידה של אלי נחה על ידו לפני שהספיק.
"די" אמרה. "שנינו יודעים שכל עוד נישאר ביחד אתה תהיה בסכנה".
הוא פתח את פיו כדי לדבר, אך היא קטעה אותו.
"ואחרי ניסיון הרצח הזה, אני חושבת שעדיף לנו להישאר ידידים".
"את רצינית? אנחנו עומדים להתחתן" צעק עליה, והיא נרתעה ממנו.
אליסון שכחה איך זה מרגיש כשמישהו כועס עליה.
"אני יודעת, אבל אני חושבת שזה לא טוב".
מבטו היה נראה פגוע, והוא חייך בכעס.
"חשבתי שזה מיוחד, מצטער שבזבזתי לך את הזמן" אמר, ולאחר מכן יצא מהחדר בכעס.
לוקאס ואיירין לא חזרו לחדרה, אלא יצאו אחרי תום, לא מביטים בה בכלל.
***
אני גאה לומר שיש עוד שישה פרקים עד לסיום, ובעוד שבוע יעלה הפרק הראשון של הסיפור החדש שלי (שכתוב הרבה יותר טוב וארוך מהסיפור הזה).
אני מתרגשת, כבר אמרתי?
YOU ARE READING
לחיות את האהבה / הושלם
Romansaאליסון היא יתומה, לפחות ככה כולם חושבים. היא חסרת חברים, מכיוון שלא לומדת בבית הספר, וגרה רק עם לוקאס - אחיה הגדול ממנה בשנה. אבל באותו לילה, אותו לילה בו היא הלכה למסיבה, חייה השתנו. עכשיו היא יודעת את האמת, והיא לא תפסיק עד שתנקום. אבל האם זה שווה...
