"לא כאן" אמר. "תפגשי אותו בשעה חמש בערב בגינה".
הוא עזב את ידה, הסתכל עליה, והלך.
היא נשארה שם כמה רגעים, והלכה לאחר ששמעה את הצלצול.
בשאר השיעור היא לא הצליחה להתרכז, ודניאל כל הזמן הסתכל עליה.
עם הישמע הצלצול שמבשר על סוף הלימודים, היא רצה לדירתה, מבלי לחכות לחבריה שקראו לה.
בדרך היא ראתה מישהו. מוכר.
כשהסתכלה עליו בשנית הבינה שזה לוק.
אך כשהסיטה את מבטה והחזירה אותו לאותו מקום, הוא נעלם.
היא רצה לדירתה ונעלה את הדלת.
אליסון אכלה ארוחת צהריים, ונרגמה על הספה בסלון.
היא קמה לאחר שינה רצופה, והסתכלה על השעון.
16:42.
היא התארגנה מהר, ויצאה מהבית.
למרות שכעסה על דניאל, היא רצתה לשמוע מה יש לו לומר.
כשהזמינה את המעלית, נתנאל יצא מתוכה.
"לאן את הולכת?" שאל. "מסוכן בשבילך לצאת עכשיו".
"אני רק הולכת לגינה" השיבה.
הוא הסתכל עליה במבט שואל ולא מבין, והיא נשברה.
"אני נפגשת עם דניאל" אמרה.
"את לא יכולה להיפגש איתו! הוא יחטוף אותך, או יהרוג אותך" השיב, וכעס ודאגה נשמעו בקולו.
"אני אהיה בסדר, מבטיחה" השיבה. "ואני רוצה לשמוע מה הוא רוצה לומר לי".
"אני בא איתך" השיב, ולא נתן לה אפשרות להתווכח. "ואחרי זה נלך למסיבה".
היא הנהנה והם יצאו.
כשהגיעו לגינה, הוא התחבא בשיח והיא הלכה אליו, אחרי שאיתרה אותו יושב על ספסל.
"היי אליסון" אמר, וחיבק אותה, אך היא נרתעה.
"מצטער".
"על מה רצית לדבר איתי?" שאלה.
הוא ישב על הספסל, והיא ישבה בפינה הכי רחוקה.
"גילינו את האמת" אמר. "מי באמת רצח את הורייך".
היא התחילה להרגיש אי נוחות.
"למה לא אמרת לנו שזו הייתה מיה?" שאל.
"באותו ערב שלחו לי הודעה, ובה היה כתוב שמיה רוצה לרצוח את הוריי. לא האמנתי למה שכתוב בהודעה, ואחרי זה כבר היה מאוחר מידי" אמרה.
"אבל למה לא סיפרת לנו כשהיית קשורה שם?" היא שמעה את קולו של לוקאס מאחוריה.
"זה היה משנה?" לחשה, ומבטו של לוקאס השתנה.
"מה זאת אומרת?" שאל.
"היית מאמין לי שזו הייתה מיה?" שאלה וחייכה.
"כן" השיב דניאל.
"לא היית מאמין לי, ושנינו יודעים את זה" המשיכה לדבר ללוקאס. "ובכל מקרה, זה לא שהייתה לי באמת אפשרות לדבר".
היא התחילה לבכות.
"אני מצטער" אמר לוקאס, והתקרב אליה.
"אני לא רוצה את הסליחה שלך" השיבה, והתרחקה ממנו. "אני רוצה שתלך. תצא לי מהחיים. תעשה את מה שאתה יודע לעשות הכי טוב ותתרחק ממני".
היא קמה ללכת, אך ידו של לוקאס תפסה בה.
"בבקשה תחזרי" אמר.
"אבל אני לא רוצה לחזור, אני לא רוצה להיות קרובה אליכם" אמרה.
"ובמיוחד לא אליך" אמרה ללוקאס, והלכה.
נתנאל חיכה לה והוביל אותה בחזרה לדירה, ולאחר כמה דקות היא החלה להירגע.
"את עדיין רוצה ללכת למסיבה?" שאל, והיא הנהנה.
הם הלכו למסיבה שהתקיימה בוילה הנטושה במעלה הרחוב.
"אלי!" צעקה מור. "אנחנו פה".
היא התקרבה אליהן, וראתה שנתנאל כבר הגיע, ולידו יושבים אביב וליה.
אליסון ידעה שהיא לא צריכה לשתות.
היא ידעה שדברים לא טובים קורים כשהיא שותה, ובכל זאת החליטה לשתות.
היא רצתה להעביר את היום הזה, והרגישה שבעזרת האלכוהול כל הרגשות שהיא מרגישה כרגע יופסקו.
זה עבד, אבל היא הייתה שיכורה מאוד.
היא רקדה במסיבה במשך כמה שעות, והחליטה ללכת הביתה.
היא צעדה את הדרך החשוכה לבד, עדיין שיכורה.
לפתע דמות הגיעה מאחוריה, ותפסה את ידיה.
דמות אחרת הגיעה והזריקה לאלי חומר הרדמה לתוך הגוף, והיא התעלפה.
***
אני לא מפסיקה להעלות, אבל אני מבקשת שתגיבו. תודה.
YOU ARE READING
לחיות את האהבה / הושלם
Romanceאליסון היא יתומה, לפחות ככה כולם חושבים. היא חסרת חברים, מכיוון שלא לומדת בבית הספר, וגרה רק עם לוקאס - אחיה הגדול ממנה בשנה. אבל באותו לילה, אותו לילה בו היא הלכה למסיבה, חייה השתנו. עכשיו היא יודעת את האמת, והיא לא תפסיק עד שתנקום. אבל האם זה שווה...
