לחיות את האהבה / הושלם

עונה 3 פרק 1

הנסיעה לבית החולים הייתה ארוכה.
23 דקות בהן רק הגורל יחליט מה יקרה לאליסון.
לוקאס ודניאל נכנסו לתוך האמבולנס, אף על פי שלא היו אמורים.
כשהגיעו לבית החולים, אלי נכנסה לניתוח, ושני הבנים המתינו במסדרון.
בזמן הזה לוקאס ודניאל לא דיברו, רק ישבו.
הם לא רצו לאכול, לשתות, או לעזוב את המקום.
בכל רגע הרופא יכול לצאת ולקרוא להם, לספר להם את הטוב ביותר או את הנורא מכל.
השעה הייתה שעת לילה מאוחרת כשחיכו, וכל רופא ואחות שעברו הציעו להם לישון.
הם כמובן סירבו, וצעקו על כל מי שפנה אליהם.
חצי שעה לאחר שנכנסה אלי לניתוח, הגיעו כל חבריה.
נתנאל, אביב, ליה, מור ותום.
כן, הם כעסו עליה, אבל הכעס נעלם ברגע ששמעו שהיא שוכבת על מיטת הניתוח, לאחר תאונה.
לוקאס ניסה לחשוב, אך לא הצליח.
הוא לא ידע אם זו הייתה תאונה או התאבדות.
ליה ומור בכו, ונתנאל ניסה לעודד אותן, בעוד שתום ישב רחוק מכולם.
הוא לא בכה. לא זז. לא דיבר. לא אכל.
בתוך חדר הניתוח, חמישה מנתחים בכירים ניסו לייצב את גופה של אלי.
לא משנה כמה פעמים ביקשו, אף אחד מחבריה של אליסון לא הורשה להיכנס.
נערים מהפנימייה נכנסו לבית החולים, מנסים לעודד את לוקאס ודניאל, אך בהוראת לוקאס הם נדרשו לעזוב.
הוא לא רצה שהם יישארו שם ויראו אותו ברגעים הכי קשים שלו.
5 שעות, 57 דקות, ו- 43 שניות.
זה היה הזמן שלקח לנתח את אליסון.
אחד המנתחים הגיע, וכולם השתתקו.
מחכים שהוא ידבר. שיספר להם מה שלומה.
"אתם לאליסון מורטיס?" שאל בלי לבזבז זמן.
הבעתו נשארה אטומה. לא מספרת דבר.
"כן" השיב לוקאס.
"אני מצטער, אבל לא הצלחנו להשאיר אותה בחיים" אמר והוסיף, "היא מתה".
בית החולים המשיך להתנהל.
רועש כמו תמיד.
הדבר היחידי שלא יכלו לשמוע, זה את דפיקות ליבה של אליסון.
הן נעלמו כלא היו.

***

באמת שכבר אין לי סיבה להעלות...