אליסון התעוררה בחדר מוכר. מוכר מידי.
היא ראתה את הדירה שלה ושל תום, אותה דירה שעזבה לפני שנחטפה.
"אליסון" שמעה קול לידה, והבינה שתום יושב על הכיסא שצמוד למיטה.
היא התרחקה כמה שיכלה ממנו, ונמנעה מליצור איתו קשר עין.
"אליסון, אני יודע שנפרדת ממני, אבל את עדיין חשובה לי" שמעה את קולו. "מה קרה?".
"חטפו אותי".
"מה?" שאל.
היא החלה לבכות.
"אני לא רציתי להיפרד ממך, ולא חשבתי בכלל. הייתי בטוחה שככה הכי טוב וככה אתה תהיה בטוח" אמרה.
הוא חיבק אותה, ולאחר מכן נישק אותה.
היא חייכה אליו, מה שסימן לשניהם שהכל חזר לקדמותו, והם שוב ביחד.
כל מה שקרה לה, החטיפה הריב והטראומה שנגרמה, גרמו לה לשכוח שהנשיקה של מור ותום.
לוקאס נכנס לחדר.
"תום תשאיר אותנו לבד" אמרה, ותום יצא בלי לומר כלום.
"יש משהו שאתה צריך לדעת" אמרה אליסון ללוקאס כשנשארו לבד בחדר.
היא סיפרה לו על הכל.
למה נפרדה מתום, החטיפה, ועל אח שלהם.
"למה הוא לא רצה לרצוח אותי!" לוקאס שאל, ואליסון צחקה.
"אתה מתלונן על זה שאתה לא מת?" שאלה אליסון, וגם לוקאס התחיל לצחוק.
"לא, אבל למה הוא רצה אותך?" שאל.
"אני לא יודעת" השיבה.
"בכל מקרה, את ותום חזרתם?".
אליסון הייתה מופתעת מהשאלה הפתאומית.
היא חייכה וצחקה.
"כן".
דפיקה נשמעה בדלת ואיירין נכנסה עם תום.
"היי, רצינו לומר לך סליחה" איירין אמרה. "אנחנו מרגישים קצת אשמים בגלל שנחטפת".
אליסון הביטה על הקיר, כמסמנת שזה נכון.
"הכל בסדר, אני בסדר" השיבה וחייכה.
היא קמה מהמיטה והלכה לאמבטיה.
"איך אתה מרגישה יפה?" שאל אותה תום, חיבק אותה והיא צחקקה.
"מעולה" השיבה.
היא אכלה ארוחת בוקר ולאחר מכן ישבה על הספה בסלון.
"אנחנו הולכים, תישארי כאן עם איירין" אמר תום, ויצא מהבית עם לוקאס.
"עכשיו הם לא כאן, רוצה ללכת לקניון?" אליסון שאלה ואיירין הנידה את ראשה.
"מצטערת, אני אמורה לשמור עלייך כאן" אמרה והוסיפה "את רוצה להכין פופקורן ואני אבחר סרט?".
"כן" אמרה אליסון והלכה לעבר המטבח.
בדיוק כשצפצופי המיקרוגל התריעו על הפופקורן מוכן, מחט ננעצה בכתפה של אליסון, והיא איבדה את יכולה לזוז.
היא עדיין הייתה בהכרה, אבל לא הייתה מסוגלת לזוז.
היא ראתה, שמעה, הרגישה אבל לא זזה.
איירין חייכה והרימה אותה למיטתה.
היא התקשרה למישהו.
"מורן?" שאלה איירין, והסתכלה על אליסון. "היא אצלי. החדרתי לה את הסם, והיא לא תוכל לזוז. אני אדווח לך בהמשך, אח גדול".
***
יש עוד בערך ארבעה או חמישה פרקים עד לסוף, ואני ממש רוצה לעשות את המרתון הזה.
אז נעשה ככה: אם עד סוף הסיפור אין לסיפור 1000 קריאות, כשנגיע לאלף יהיה פרק כפול בסיפור השני שלי (שהוא הרבה יותר טוב מזה, כבר הזכרתי?)
מה אתם אומרים?
YOU ARE READING
לחיות את האהבה / הושלם
Romansaאליסון היא יתומה, לפחות ככה כולם חושבים. היא חסרת חברים, מכיוון שלא לומדת בבית הספר, וגרה רק עם לוקאס - אחיה הגדול ממנה בשנה. אבל באותו לילה, אותו לילה בו היא הלכה למסיבה, חייה השתנו. עכשיו היא יודעת את האמת, והיא לא תפסיק עד שתנקום. אבל האם זה שווה...
