לחיות את האהבה / הושלם

עונה 4 פרק 6

"מה זאת אומרת הוא היה כאן?" צעק תום.
"הוא נכנס לכאן, עילף אותי, וכנראה שגם את אליסון, ועכשיו היא לא קמה" אמרה איירין, וקולה רעד.
"צריך לתפוס אותו" אמר לוקאס ונכנס לחדר של אליסון.
"אליסון בבקשה תתעוררי" אמר לוקאס.
'הוא בוכה?' שאלה אליסון את עצמה.
"אלי, אני אוהב אותך כל כך!" תום נכנס לחדר ואמר.
'אבל, הוא בגד בי. לא?' נזכרה אליסון, ומאותו רגע שנאה את תום מחדש.
איירין נכנסה לחדר והסתכלה במבט עצוב על לוקאס.
לוקאס לא היה מסוגל להסתכל עליה, ויצא מהחדר בלי לומר דבר.
"למה הוא שונא אותי?" שאלה איירין.
"את היית אחראית עליה, ועכשיו היא לא בהכרה" תום השיב.
איירין לא אמרה דבר, ותום יצא מהחדר.
"את עומדת לסבול, בדיוק כמו שאנחנו סבלנו" אמרה איירין, חייכה ויצאה מהחדר.

חודש עבר, ואליסון עדיין לא הצליחה לזוז.
אותו סם מתוכנן להחליש את הגוף, והדרך היחידה להתגבר עליו זה אם הכוח העצמי שלך יותר חזק ממנו.
למרות שאליסון חזקה, באותו רגע היא הייתה חלשה.
שתי הבגידות - של תום ושל איירין - זעזעו אותה.
היא לא האמינה שאיירין היא אחותה.
הדבר הזה גרם לה לחשוב - לוקאס באמת אחיה?
הרי איירין ולוקאס נשואים, אז לוקאס מאומץ?
אולי היא זו שמאומצת?
דלת חדרה נפתחה, ותום נכנס עם רופא.
זה היה הרופא השביעי שראתה.
לא, בעצם העשירי. אולי החמש עשרה?
בכל מקרה, כל רופא שהגיע אמר אותו דבר: היא סוממה בסם קשה.
הם ניסו לחשוב איך לעזור לה, אבל לא הצליחו.
"בוקר טוב מיס אליסון" אמר הרופא.
אליסון, שלא יכלה לענות לו, שתקה.
"אני חושב שהצלחתי לפתח תרופה לסם, אבל אנחנו נצטרך אישור מקרוב משפחה" אמר הרופא.
"אני הארוס שלה" תום אמר.
'בטח, אולי הארוס של מור' חשבה אליסון.
"כל עוד לא התחתנתם אתה לא משפחה, מצטער" אמר הרופא.
שיחת טלפון אחת והמתנה של עשר דקות הביאו את לוקאס לחדרה של אליסון.
הוא חתם על כל האישורים, יודע שהתרופה לא נוסתה על אף אחד עדיין, ובכל זאת היו בו תקוות שהיא תעזור לה.
הרופא הזריק לה את התרופה לוריד.
"היא אמורה להתעורר בימים הקרובים" אמר, ויצא מהחדר.
בעיניו של לוקאס החלו להופיע דמעות, והוא יצא מהחדר.
"אני אוהב אותך, בבקשה תתעוררי" אמר תום, נישק אותה, ויצא מהחדר.

שבוע עבר, ואליסון לא התעוררה.
תום ישב ליד מיטתה במשך כל הזמן הזה, וחיכה שהיא תקום. שהיא תראה סימן כלשהו.
אליסון קמה משנתה, והחלה לפתוח את עיניה.
מקודם היא יכלה לפתוח את עיניה, אבל זה דרש ממנה כוח רב שלא היה לה, לכן העדיפה לעצום עיניים רוב הזמן.
אבלהפעם היא הצליחה לפתוח את עיניה ללא קושי כמעט.
היא התיילה להזיז את ידה, ותום בדיוק התעורר.
"אליסון" אמר. "את ערה!".
הוא מיהר לחבק אותה, אבל היא לא חיבקה אותו בחזרה.
עיניה שידרו כעס ושנאה.
"הכל בסדר?" שאל כשהתנתק מהחיבוק.
"צא החוצה, תקרא ללוקאס, אל תחזור" אמרה והסתובבה לצד השני.
"מה?..." שאל, אבל היא התפרצה.
"אמרתי לך משהו, לא?" שאלה בזלזול.
תום הפגוע יצא מהחדר וקרא ללוקאס במהירות.
"אליסון!" צעק וחיבק אותה.
היא חיבקה אותו בחזרה.
"לוקאס... זו איירין" אמרה אליסון.
עדיין היה לה קשה לדבר ולזוז, ובגלל שצעקה על תום מקודם היה לה קשה יותר.
"מה איירין?" שאל.
"איירין סיממה אותי. היא אחותו של מורן, היא אחותי" אמרה.
שיחת טלפון אחת גרמה למעצר המיידי של איירין.
"למה את כועסת על תום?" שאל לוקאס.
"הוא בגד בי... כשנפרדנו? הוא ישר הלך לנשק את מור, והתעלם מקיומי" אמרה.
"במסיבה?" שאל.
"כן".
"הוא היה שיכור, היא נישקה אותו ואז הוא העיף אותה ויצא לחפש אותך".
"שיט" אמרה אליסון, ותום נכנס.
"אני אוהבת אותך" אליסון אמרה, ותום מיהר לנשק אותה.
"זה הסימן שלי ללכת" אמר לוקאס ויצא.
הם נשארו שם לדבר בחדר, ולוקאס יצא מהדירה.
הוא נכנס לבית קפה, והתיישב בשולחן עם מישהו.
"אתה מי שהוא שלח?" שאל לוקאס.
"כן" האיש ענה. "התכנית פשוטה - אתה תיתן לנו את אליסון, ותקבל את איירין מחוץ לכלא".
"אין בעיה, היא במילא לא אחותי האמיתית" אמר לוקאס וחייך.

***

אני מתרגשת: הסוף של הסיפור עומד להגיע ולסיפור החדש שלי יש כבר (כמעט) ארבעה פרקים מוכנים.

אז ברגע שהוא יעלה, כנראה שיהיו זמני העלאה קבועים.

בכל מקרה, אני מצטערת על העיכוב של הפרק, אבל קמתי רק עכשיו.

אני כותבת כמה שיותר כדי לספק לכם פרקים חדשים לסיפור הבא, תהיו גאים בי.

מזכירה שאם יהיו 1,000 קריאות כאן, אני אאיץ את הסוף (אבל אני מניחה שזה כבר לא יקרה, יש עוד בערך 3 פרקים), ואם לא - יהיה מרתון בסיפור הבא ברגע שנגיע ל1,000.

אז עד מחר, להתראות!

עדכון: עכשיו קלטתי שאנחנו על 1,000.
אז מחר יהיה מרתון! ביום שישי יעלה הסיפור החדש!!!