עונה 4 פרק 7

666 29 7
                                    

אגגצדחצדחד אנחנו מסיימים עם הסיפור הזה היום!!!!

מרתון 1/3 (התחלנו!!)

**

אליסון ישבה בחוף הים עם תום ולוקאס.
"אני רוצה גלידה" אמרה אליסון, ותום התנדב לקנות גלידות לכולם.
כשהוא הלך, לוקאס ואליסון התחילו לדבר.
"איך הרגשת כשהייתי מסוממת?" אליסון שאלה.
"הרגשתי רע. מאוד. הרגשתי שהחיים לא שווים את זה בגלל שאת כבר לא נמצאת בהם. את אחותי הקטנה, ואני אוהב אותך מאוד" השיב בכנות.
אליסון חייכה וחיבקה אותו.
"אליסון, אני מצטער" אמר.
"על מה?..." שאלה, והוא נעץ בכתפה מחט.
היא איבדה הכרה, והוא סחב אותה לרכב שלו.

אליסון התעוררה קשורה בתוך האוטו של לוקאס.
היא שמעה את לוקאס ותום מדברים.
"אתה בטוח שזה יעבור בסדר?" שאל תום.
"אנחנו נמסור להם את אליסון, הם ימסרו לנו את איירין. זה פשוט" אמר לוקאס.
"מה?" אליסון שאלה, ולוקאס עצר את הרכב.
"שיט" מלמל תום.
"מה קורה פה?" אליסון צעקה.
"אליסון הכל בסדר" לוקאס אמר והמשיך לנסוע.
"תעצור את המכונית ותן לי לצאת!" היא צעקה, והוא לא הקשיב.
היא התחילה לבעוט בכיסא שלו, ואז הוא עצר את האוטו בבלימה פתאומית.
הוא פתח את הדלת של המכונית, והוציא את אליסון.
"תיהיי בשקט! אני לא רוצה לשמוע אותך" צעק עליה, והכניס אותה לתא המטען.
"תן לי לצאת!" צעקה, אבל הוא כבר לא שמע אותה.
היא נרדמה, חושבת על האנשים הכי חשובים לה.
זאת אומרת, חושבת על כלום.

היא קמה קשורה שוב באותו חדר שהתעללו בה, אבל הפעם הוא היה מואר.
"בוקר טוב" שמעה את קולו של מורן. "התגעגעת אליי?"
היא הסתכלה עליו במבט של שנאה.
אליסון הפנתה את מבטה הצידה, וראתה שם את לוקאס ותום מסתכלים עליה.
"תודה רבה לכם שמסרתם לי אותה, ועכשיו אני יכול להיפטר ממנה" אמר מורן וכיוון אליה אקדח.
"רגע!" שמעה את קולו של תום. "אמרת שאתה לא תפגע בה!".
"אוי, תום. אף אחד לא אמר לך שהבטחות נועדו לכישלון?" שאל מורן, והוסיף "להתראות אליסון, הפעם לתמיד".
ירייה נשמעה, אבל אליסון הרגישה בסדר.
בכניסה לחדר ראתה אותו.
היא לא ראתה אותו הרבה זמן.

***

שיט הייתי חייבת לכתוב.
נכון מתח? יש לכם מזל שזה מרתון!!!

לחיות את האהבה / הושלםWhere stories live. Discover now