לחיות את האהבה / הושלם

עונה 3 פרק 4

-שנתיים לפני, בסוף הניתוח-

אליסון התאוששה מן הניתוח הארוך, וכבר לא הייתה מטושטשת מחומר ההרדמה.
"אליסון מורטיס?" אחד הרופאים שאל.
היא הנהנה.
"יצאת מניתוח לפני חצי שעה, את רוצה שנקרא לקרובייך שמחכים בחוץ?" שאל.
היא חשבה על זה.
היא חשבה על בריחה.
'מה אם אני אברח לארץ אחרת? אתחיל מחדש? אני לא אספר לאף אחד, לא אשמור על קשר עם אף אחד, פשוט אעזור' חשבה לעצמה.
"עוד לא" השיבה, והרופא יצא מן החדר, משאיר אותה עם אחות מבית החולים.
"אני צריכה לשאול אותך כמה שאלות" אמרה האחות. "את זוכרת מה קרה לך?".
"כן, עברתי תאונה, מכונית דרסה אותי" השיבה אליסון.
"ואיך היא דרסה אותך?" שאלה.
"אני עמדתי על הכביש" אמרה אליסון, ודמעות הופיעו בעיניה כשנזכרה.
היא רצתה למות.
"את עמדת על הכביש בכוונה?" שאלה האחות, מנסה להבין אם זו הייתה התאבדות.
"לא" מיהרה אליסון לשקר. "לא שמתי לב שאני נמצאת שם, וכשראיתי את המכונית מגיעה קפאתי".
"את זוכרת למה עמדת על הכביש?".
"אני ברחתי".
"ממה ברחת?".
אליסון ניסתה לא לבכות.
"מאחי הגדול, ומהחברים שלי" השיבה.
"אל תבכי" אמרה האחות כשאליסון החלה לבכות. "את רוצה לספר לי? אני כאן כדי לעזור לך".
אליסון הנהנה, והתחילה לספר.
היא השמיטה את החלקים של רצח הוריה, החטיפה שלה, והפנימייה.
"את רוצה לברוח, נכון?" שאלה האחות, ואליסון הסתכלה עליה בשאלה.
"אחרי דבר כזה, המוח שלך מתקשה להחליט איך להתמודד עם המצב, ומחפש את הדרך הכי טובה להתמודדות" ענתה. "במקרה שלך, זו בריחה".
"טוב, תוכלי לעזור לי? אני צריכה שכל מי שנמצא מחוץ לחדר הזה יחשוב שאני מתה" אמרה אליסון.
"רן" אמרה האחות, כשהרופא ממקודם נכנס. "תוכל לעזור לנו?"

***

אני קצת מאוכזבת.
תודה לאלו שכן מקריבים חמש שניות ומגיבים. אני מודה לכם, בזכותכם אני ממשיכה להעלות⁦♥️⁩