בעיניים ירוקות

חלק 8

חזרתי לפארק שבו השארתי את נייל עם ההורים שלו, לקחתי אותם בחזרה לאחוזה.
כשהגענו עליתי לחדר והסתגרתי שם למשך כמה שעות.
לא הפסקתי לחשוב על אן ועל מה שעברה בילדותה.
דפיקות בדלת קטעו את מחשבותיי, "הארי?"
נייל נכנס, "תודה. על הכל! אתה לא מבין כמה אני מעריך את זה," חיבקתי אותו כל כל חזק, "הכל בשבילך."
"הארי..? אני יכול לשאול אותך משהו?"
"ברור."
"משהו עובר עלייך.." זאת לא הייתה שאלה, "מה עובר עליי?"
"אני לא יודע.. זה בדיוק מה שאני מנסה לברר."
"אני בסדר, באמת." שיקרתי לו.. "אתה מבטיח לי שאם יקרה משהו אתה תספר לי?"
"אני מבטיח לך ניילר."
זאת הייתה הפעם הראשונה ששיקרתי לנייל,
אף פעם לא שיקרתי לו לפני.

בבוקר שלמחרת, קמתי בבוקר וירדתי למטבח, נייל היה שם עם ההורים שלו, מחר הם חוזרים למולינגאר שבאירלנד.
התיישבתי על כיסא פנוי, "אדון הארולד?"
נייל שאל עם חיוך, ואני לא הגבתי.. הראש שלי היה מלא במחשבות, "סליחה, אמרת משהו?" שאלתי אותו במבט מתנצל, "אממ.. כן. שאלתי אם אתה רוצה לאכול."
"אה, אממ.. לא, לא בא לי."
עליתי בחזרה לחדר שלי, התלבשתי ויצאתי.
אחרי 10 דקות, הגעתי לשם.
"תתלבשי, קחי תיק, שימי שם בגדים לכמה ימים ובואי איתי." אמרתי לה,
"מה? לאן?" היא שאלה, "פשוט תעשי את זה.
אני אדבר עם המנהלת שלך."