חלק 27

140 6 0
                                    

"כן יואב?"
"איך ידעת שזה אני? המספר לא מזוהה."
"יואב, אני האקרית.. אף אחד לא יכול להתקשר אליי מחסום או ממספר לא מזוהה.
זה ישר מראה לי את המיקום של אותו הבן אדם."
"כמובן. בכל אופן, התקשרתי לשאול לשלומך."
"שנינו יודעים למה התקשרת, בוא נפסיק את הסמול טוק הזה."
"נכון, את צודקת. אז מה את אומרת? תעזרי לי?"
"לא יואב! תשכח מזה. אתה הבטחת לי שזאת תהיה הפעם האחרונה, וזאת הייתה הפעם האחרונה! אני לא נכנסת לזה שוב.
אתה רוצה להיכנס לכלא יואב?"
הוא לא ענה.. אני יודעת שהוא זקוק לי אבל אני לא יכולה לחיות ככה יותר.

~הארי~
אחרי חצי שעה סיימון הופיע בביתנו.
"אתם קיבלתם את הלוז?" הוא שאל תוך כדי שהוא התיישב על אחת מהכורסאות בסלון.
"לא. לא קיבלנו את הלוז." לואי אמר, "יש לכם שעה להתכונן להופעה."
"איזו הופעה?!" הרמתי את הקול, "הארי!" סיימון אמר בטון מזהיר, "לא הודיעו לנו על זה סיימון." זאין אמר. בטון יותר רגוע,
"שמעו.. אני לא יודע למה לא הודיעו לכם, אבל זה המצב, אוקיי? אי אפשר לבטל."
לפתע שמענו בום חזק מהקומה למעלה, פאק, ליאן!

בעיניים ירוקותWhere stories live. Discover now