בעיניים ירוקות

חלק 2

"הארי.. אני צריכה ללכת מפה." היא אמרה לי והלב שלי עצר, "לאן תלכי, אה?"
"אני.. לא יודעת." העיניים שלה נצצו כאילו היא עומדת לבכות, "את רוצה לחזור לשם..?" שאלתי בטון יותר רך, "לא." יופי.. והנה הדמעות שלה חזרו, "את רוצה להישאר כאן..?"
"לא." אז מה לעזאזל אני אמור לעשות?
"לאן את רוצה ללכת? לאן יש לך ללכת?"
"אני.. לא יודעת. אני לא רוצה לאבד אותך, הארי." "אני גם לא רוצה לאבד אותך.."
"אין לי פה חיים, הארי! אתה מביא לי אוכל 3 פעמים ביום, אני ישנה, אני כל היום על המחשב וזהו!
הם לא יפסיקו לחפש אותי וכשהם ימצאו אותי.. הם יקחו אותי ונצטרך להיפרד," היא המשיכה לבכות, "למה אתה לא אומר לחברים שלך שאני פה?"
"מה את רוצה שאני אגיד להם? שמישהי שמסתירה מהם סוד גדול גרה אצלנו בסתר?
אני לא יכול לסכן אותם, את מבינה את זה?"
היא הנהנה באיטיות.
היא נעלבה.. אבל היא יודעת למה התכוונתי,
"אני לא מסוגל לאבד אותך.." אמרתי בקול חלש.

רגע.. אבל זאת בכלל לא ההתחלה...