בעיניים ירוקות

חלק 7

הלכתי למוסד לעבריינים צעירים שהיה ממש קרוב לאחוזה שלנו.
הגעתי לשם אחרי 10 דקות נסיעה.
נכנסתי וראיתי אותה שם.. היא ישבה לבד ושמעה שירים באוזניות.
היא הרימה את ראשה לרגע, והמבטים שלנו נפגשו.
מיהרתי להמשיך ללכת לכיוון חדר המנהלת ולהתעלם מנוכחותה.
"כן אדון סטיילס, איך אפשר לעזור לך?"
"הארי, תיקראי לי הארי."
"אוקיי.. אז.. איך אני יכולה לעזור לך הארי?"
"אני כאן כדי שתספרי לי על-" נעצרתי.
רק אז קלטתי שאני לא יודע מה שמה.
"כן, הארי?"
"כשנכנסתי, הייתה ילדה שישבה במדרגות עם אוזניות. מה שמה?"
"קוראים לה אן."
"אן? בטוחה?"
"כן. היא הגיעה אלינו כשהייתה בת 16.5-17 בערך."
"כן! זאת היא. תספרי לי עלייה."
"מה אתה רוצה לדעת עליה?"
"הכל!"
היא באמת סיפרה לי הכל.. אבל כל כך הרבה דברים היו חסרים לה שם.
היא לא יודעת שהילדה הזאת הוטרדה מינית ועדיין מוטרדת.
החלטתי שאני מאמין לה.
יצאתי ממשרדה של גברת גרין, וראיתי את אן.
חבורה של בנים התקרבו אליה ונצמדו אליה.
הם לקחו לה את הטלפון בזמן ששמעה שירים.
אני זוכר שהיא אמרה לי שהשירים זה הדבר היחידי שמשאיר אותה שפויה במקום הזה.
אני מבין אותה.. המקום הזה נראה אפל ואפור.
הלכתי לכיוונם, "הכל בסדר פה?"
"אממ.. כ-כן, הכל טוב."
היא אמרה וניסתה להרחיק אותי מהאזור.
"זה הם?" שאלתי אותה בשקט בזמן שאנחנו עומדים קרוב זה לזו.
"הארי, לך! הכל טוב."
"לא! הכל לא טוב. ואתם," אמרתי והצבעתי על הבנים, "תתרחקו ממנה."
"פשש.. הארי פאקינג סטיילס מגן על ילדה לא מוכרת מהרחוב." הם אמרו, "מה היית צריכה לעשות כדי שיבוא להגן עלייך? לאן פרצת? מה עשית? רגע.. לא לקחו לך את הלפטופ בכלל?" וואו כמה שאלות.
"אני ואן מכירים מלפני, סבבה? ופשוט תעשו מה שאמרתי." אמרתי והשארתי אותם לבד, אבל היא באה אחריי, "מה זה היה לעזאזל? למה התערבת?" היא כעסה, "כי ככה."
"ככה?! אתה לא מכיר אותי בכלל! אין לך מושג אפילו מה אני מסוגלת לעשות לאפסים האלה!"
"מה את מסוגלת לעשות לאפסים האלה?" שאלתי ונעמדתי קרוב אליה, "אני מלאת סודות הארי סטיילס." היא אמרה וחייכה חיוך.. ערמומי? אולי מפתה..? אני לא יודע.
עמדנו קרוב זה לזו למשך כמה דקות, והלכתי.