כשחזרתי לאחוזה, הבנים חיכו לי בכניסה,
"מה נסגר?" שאלתי, " היא הלכה?" זאין שאל, "כן. היא לא פה."
"עכשיו אפשר לדבר ולשאול מאיפה היא באמת?"
הבנתי שאין לי איך להימלט מזה.. אז סיפרתי להם. סיפרתי להם הכל!
אני יודע שהיא הייתה רוצה לספר בעצמה..
אבל אני לא יכולה לשמור את זה מהבנים.
"דפאק! זה פשוט מטורף!" זאין אמר והבנים הסכימו איתו, "הארי אתה לא יכול להביא אותה לפה שוב.." לואי אמר, "תגידו אתם השתגעתם? היא חברה שלי."
"סבבה שאתם זוג, אבל אתה בעצמך אמרת שהיא מנסה לברוח מהמוסד בכך שהיא גונבת." ליאם אמר, "אבל היא לא תגנוב מאיתנו!" ניסיתי להסביר להם, "הארי.." זאין אמר ושם את ידו על הכתף שלי, "אני נאלץ להסכים עם לואי וליאם.. אתה לא יכול להביא אותה לפה יותר." הסתכלתי על כולם.. ואז על נייל, "גם אתה חושב ככה נייל?"
הוא לא הסתכל עליי.. אבל אני יודע שזה כן.
אני ונייל תמיד היינו זה לצד זה.
עליתי לחדר והשארתי אותם לבד.
אחרי כמה דקות שמעתי דפיקה, זה היה נייל, "אתה הבטחת לי הארי," לא היה לי מה להגיד לו.. אז פשוט הסתכלתי עליו, "אתה הבטחת לי שאם יקרה משהו, אתה תספר לי!" הוא הרים את הקול, "אבל לא סיפרת.. למה? למה לא סיפרת לי? אתה לא סומך עליי?" הרמתי את ראשי ותפסתי אותו בכתפיים, "אתה הבן אדם שאני הכי סומך עליו בעולם! אתה מבין? לא יכולתי לספר לך כי אלה החיים שלה.
אלה. החיים. שלה!" הדגשתי כל מילה בנפרד,
"ואין לי שום זכות לספר לכם. בבקשה אל תכעס עליי."
הוא לא ענה לי.. והשאיר אותי לבד בחדר.
כל היום נשארתי בחדר, לא ירדתי לארוחת הערב.. פשוט בהיתי בתקרה.
YOU ARE READING
בעיניים ירוקות
Hành độngביום אחד.. זה פשוט קרה. הוא לא תכנן להתאהב בה, והיא לא תכננה להתאהב בו.. להתאהב בהארי סטיילס. אבל זה קרה. "אני אוהב אותך." אמרתי והסתכלתי בעינייה הירוקות, "אני אוהבת אותך הארי סטיילס." היא אמרה וחייכה. אזהרה! הסיפור עלול להכיל קטעים מיניים. ודיבור...
