זיאן (הזאב)
בטח שמתם לב שלא הייתי בפרקים האחרונים, ובטח תהיתם למה, אז אני אסביר. כאשר אני ושאר הילדים שמצאו אותי נפרדנו, נועם בהתחלה פחדה ולא ידעה לאן אני אלך. מבינים איזה מצחיקה היא? אולי כשהיא מצאה אותי הייתי גור, אבל מאז התפתחתי, אני יותר גדול ויכול לעשות מסעות בעצמי. כמובן שהיא לא האמינה לי. אז כתירוץ מוחץ אמרתי לה שאני במקרה הכי גדול פשוט אשתגר אליהם בכוחות הקסם הזאביים שלי, וזה נשמע לה טוב. אין לי יכולות להשתגר, יכול להיות שהבנתם ששיקרתי לנועם, אבל אני יכול למצוא אותה בקלות כי היא ה"בעלים" שלי כי היא סוג של החריזה שאני בבעלותה. בקיצור עזבתי אותם ורצתי במהירות מטורפת לבני אדם אבל לזאב זה מהירות רגילה. קפצצתי מעל למי החומצה הצהובים ובגל אחד הצלחתי להגיע לצד השני, אבל לא רציתי ללכת מסביב לאגם אלא להפך, רציתי להיעלם להם. עכשיו כשאין להם מושג איפה אני הלכתי אחורה יותר וחזרתי ליער. יכול להיות שזה לא נאמן מצידי ככה לחזור, אבל היה לי עיסוקים לעשות בעצמי ולא בחברתם. הפרווה שלי טיפטפה על הדשא המפותל והחמים, ואני ישר פניתי ימינה ועשיתי פניות חדות ולבסוף עשיתי שמאלה וישר קדימה והנה הגעתי. מאורה קטנה היתה מולי וחשכה מוחלטת שררה בה, ואני התרגשתי כל כך למקום הזה, שחלמתי להגיע לכאן ןעכשיו הרגשתי בטוח ומוגן בזכות הנערים וזה נתן לי את האומץ לגשת לפה. התקדמתי במאורה והגעתי לחלקת אור. כל כך קרוב, חשבתי לעצמי. והנה מופיע מולי הקיר. הקיר הזה עמד כאן מאות אלפי שנים אז אל תזלזלו, אבל יותר מזה, יש על הקיר כתב. כתב שנכתב על ידי הזאבים הזקנים בשבט וחוכמה רבה היתה להם. ויש פה כתב סתרים שלם שעשוי מצורות מוזרות וממשיך לסמלים מיוחדים במינהם. אני לבד גיליתי איך להגיע לכאן חשבתי לעצמי בגאווה.
עבדתי על זה שעות וימים והרבה זמן בעיקרון. פיענחתי את הכתב טוב טוב מכל אות ואות, והצלחתי להפיק משפטים אבל לא ממש מובנים. לבסוף, אחרי עבודה קשה הצלחתי לגלות ארבע משפטים שלמים. הייתי כל כך שבע רצון שאפילו לא ניסיתי לדעת מה משמעותיהם, אבל אחרי שנחתי לי מנוחה מספקת אז הבנתי שצריך לקרוא את מה שיצרתי. זה מה שהיה כתוב שם:
שלושה ילדים כוח אחד לכל אחד,
את מכשף האפלה יצטרכו לחסל בחוד מחודד,
קורבנות גדולים יהיו בקרבם,
רק אהבה וחמלה כדי לנצח צריך להיות בליבם.
מה זה אומר? ועוד הכי הזוי שיש עוד פסקאות שלמות שהוא לא פיענח, ומי יודע מה יהיה שם. כנראה שעשיתי פה מספיק למדי, אז אני אצטרך לחזור אליהם בקרוב. אולי אני אצא עכשיו, אין זמן לבזבז, נראה לי לפחות.
ליאם
ירדנו מהסירה בעדינות רבה כדי שלא נמעד בטעות למים (כן לא היה מעניין כל כך באגם), וראיתי צללית של חיה רצה לכיווננו. ישר שלפתי את הקשת מתוך רפלקסים והתכוונתי לירות בה לפני שתתקיף אותנו או משהו כזה אבל נועם צרחה אלי "אל תירה! אל תעשה את זה!! זה סך הכל זיאן שחזר". "אה..." אמרתי ומתתי מבושה על המקום. ובאמת הזאב החמוד רץ אלינו וכישכש בזנבו וליקק את נועם והיא גירדה לו מאחורי האוזן בחיבה. "נו יאללה אנחנו ממהרים." אמר אית'ן וניגש אל נועם. ישר נמלאתי טינה אליהם. ככה הם בלי להתבייש חוזרים לאהוב אחד את השני? מה אם התקופה היפה שנועם אמרה שהיא מעדיפה אותי? הא?! והנה הם מתחבקים עכשיו שוב, כאילו שלא ראיתי מספיק מהדבר המגעיל שהולך כאן. "חשבתי שאמרת שאנחנו צריכים ללכת" סיננתי אליו בעצבנות. "אה כן לא שמתי לב" הוא אמר בחיוך. הם חייבים להראות כל כך מאושרים?!?! אני לא מבין. אבל כמובן שהזמן שלנו לא חשוב בכלל כי נועם רכנה אל זיאן ונראה כאילו הוא אומר לה משהו, וסקרנותו אל אית'ן עלתה פתאום. התכוננתי לתת סטירה קטנה לנועם כדי להזכיר לה מה התוכנית שלנו אבל לפתע היא החווירה. מהזאב היא ישר הסתכלה אלינו ומצב רוחה ירד מרגע לרגע. "מה קרה?" שאל אית'ן בדאגה. "ה- הזאב מ- מספר לי ש-שהוא מצא חידה." גימגמה נועם והשפילה את מבטה מסיבה לא ברורה. עכשיו גם אני התעניינתי ואמרתי "מה? על מה הוא מדבר?" ואז היא סיפרה לנו ואני נבהלתי, כזה דבר לא שמעתי לעולם. "- והוא אומר שיש עוד דברים אבל הוא לא הצליח לגלות אותם..." אמרה נועם לבסוף. "אתם חושבים שזה מדבר עלינו?" שאלתי מיד. "אני לפחות ככה חושב" אמר אית'ן. "זה הגיוני שזה יהיה אנחנו, לא?" שאלה נועם בתימהון. "שאנחנו נצטרך לחסל איזה מכשף מרושע? לא נראלי," אמרתי אבל אני עדיין לא בטוח כי זה יכול לדבר על כל אדם בעולם. "תקשיב באמת ראינו דברים לא הגיוניים במיוחד.. ובדיוק כשרצינו משהו הוא הופיע וזה היה מלכודת. ובכלל, אולי הניחוש שלי היה נכון? שמישהו עוקב אחרינו? ואולי.. אולי הוא רוצה אותנו מאיזה שהיא סיבה ושולח אלינו את הכל?" שאלה נועם והמוח שלי התחיל לכאוב. יותר מידי מידע, יותר מידי. לא ענינו לה לשאלה אלא המשכנו לשקוע במחשבות נוספות על מה שקורה כאן. לבסוף אית'ן אמר "אז זה אומר שיש עוד אנשים כמונו בעולם, זאת אומרת, אנשים בעלי כוחות על טבעיים." "מסקנה יפה" אמרה נועם "אבל יותר מזה, אני חושבת שזה באמת נבואה. אבל אני לא בטוחה עד כמה הזאבים צודקים בעניין הזה" זיאן נראה מאוד נעלב. הוא כנראה חושב שמה שהזאבים חושבים זה קדוש או עוד שטויות שכאלה. "זיאן אומר שהזאבים מאז ומתמיד יודעי נבואות ויכולים בעצמם לחזות את העתיד." אמרה נועם. "נו די! אתם לא באמת מאמינים נכון?" שאלתי בחוסר סבלנות וכעס מוגזם. זיאן שלף לעברי את שיניו החדות כתער ואיים בנהמות. "אז תזלזל," אמר אית'ן. "בסדר! תגיד שנפצח את הנבואה המטופשת, אבל עכשיו צריך להתקדם. ומהר!!" צעקתי והזעם שופע ממני. נועם ואית'ן נבהלו קצת מתגובתי אבל לא אמרו שום דבר ושתקו.
אז זה היה הפרק להיום, מקווה שנהנתם ואין לי כוח לכתוב יותר כי אני עייפה. סתם אבל אני אוהבת אותכם את כל מי שעוקב ועושה כוכב ומשאיר תגובה אני מעריכה מאוד וזה משמח אותי♥♥
YOU ARE READING
עולם האפלה-מכשף הימים (מוקפא)
Fantasyנועם, אית'ן, וליאם הם היו שלושה נערים רגילים שיצאו לטיול מחנאות עם בית הספר. הם נהנים ממש עד שמגיע הלילה ומשהו גרם למחנה שלהם להישרף. הם בורחים ומוצאים את עצמם ביער אפל. הם מגלים חזיונות ורמזים אבל מה שהם לא יודעים זה שיש מישהו גדול במיוחד שעומד מאח...
