אית'ן
השלישיה הנמלטת, שזה במקרה אנחנו, רצנו בין מבנים ואוהלים ולבסוף מצאנו סמטה והתחבאנו בה.
"כולם בסדר?" שאלתי בהתנשפות נועם וליאם ענו יחדיו "כן" והסדירו את הנשימה שלהם. "אנחנו חייבים לעשות אחורה-פנה," אמרה נועם לאחר כמה דקות "אבל איך?" שאל ליאם "אני לא יודעת, אבל צריך איכשהו לעקוף את כל המקום הזה."
"זה בלתי אפשרי!"
כרגע, כל דבר יכול להיות אפשרי".
אז התחלנו לעקוף את הבתים. זה היה מאוד קשה, להתחשב בכך שבתוך המחנה יש מאה אנשים בערך שמחפשים אותנו. אחרי שעברנו חצי, נועם לחשה לנו "עוד שניה נצטרך לעשות סיבוב ולחזור מאיפה שהגענו. מובן?" "מובן" עניתי וליאם הנהן. הצלחנו להשלים את העיקוף ואף אחד לא שם לב אלינו, אבל אז איזה איש גבוה הלך שם ונראה שהוא מחפש משהו. הוא מחפש אותנו. "תסתתרו" אמרתי להם והאדם יצא מהמקום והלך לחפש במקום אחר, ופתאום עשרות אנשים נכנסו למקום וליאם היה מבולבל ונועם הבינה. "הוא שמע אותנו, אמנם הוא לא מצא אותנו אבל הוא הביא את כולם כי הוא היה בטוח שאנחנו כאן". "יש תוכנית?" שאלתי "לרוץ!!" צעק ליאם ולא עצרנו לחשוב וישר טסנו משם. לצערנו היו אנשים בכל מקום ולא יכולנו לברוח מהמחנה בלי שיתפסו אותנו, אז בינתיים עשינו דבר אחד: רצנו.
לאחר קילומטר אנחנו קרסנו על הרצפה. הדבר האחרון שהספקתי לראות היה אנשים גדולים שהתקרבו אלינו...
זיאן
משעמם לי כל כך! שמו אותי כאן בשיחים כי נועם לא רצתה לסכן אותי בגלל שהם מגלים מקום חדש. אבל, כאילו, כבר הצלתי אותה ממפלצת! אז למה אני חייב להישאר פה?
ישנתי בערך שעה ואז שמעתי צרחות. נועם בצרה? חשבתי לעצמי בבהלה. לא משנה מה, אני חייב לבדוק מה קרה. הלכתי לכיוון המקום שאליו הם הלכו והרגשתי רוח קלילה, אבל לא משהו שהפריע לי אז החלטתי לרוץ יותר מהר והגעתי למחנה גדול.
הסתכלתי על הכל וזה לא היה נראה מקום נורא, עד שראיתי חבורת מגודלים מחפשים אחר משהו. רגע, אם כך, איפה נועם וחבריה? אולי הם מחפשים אחריהם? התפתלתי בין הבתים ולא ראיתי שום דבר. לפתע שמעתי את האנשים הענקיים אומרים: "צריך מיד לתפוס את הילדים." רצתי לראות איפה הם נמצאים, אבל לא הייתי צריך לטרוח כי ראיתי אותם נמלטים על נפשם ומאות אנשים אחריהם. הייתי מאחורי האנשים ועקבתי לאן הם הולכים; ראיתי שעוד מעט נועם אית'ן וליאם יתפסו, אז יללתי בחוזקה וכל האנשים הסתכלו לאחור ואני ברחתי לשיחים. התקדמתי בשיחים ונתתי לילדים זמן לברוח, ואחרי כמה עשרות מטרים ראיתי אותם קורסים על הרצפה, מותשים, והאנשים מתקרבים אליהם. לא, אני לא אתן להם, חשבתי לעצמי. זינקתי מהעצים ונשכתי את האיש שנגע בהם והוא נפל על האדמה בכאבים. האיש השני נבהל אבל התעשת וניסה לתפוס אותי אבל הייתי מהיר יותר ממנו וקפצתי באוויר והצלפתי עם הזנב ופגעתי ישירות בעיניים. האיש השלישי (והגדול מכולם) ניגש אלי וניסיתי לדלג מעליו אבל הוא היה ענקי ואני פשוט התרסקתי מאגרופו והוא הרים את חבריי והם סחבו אותנו לאנשהו...
דמות לא ידועה
הצלחתי!! הצלחתי!! עכשיו השלב האחרון להשתלט על העולם!!! מוהאהאהא!
*צוויץ צוויץ*
"מה קרה עוזר יקר שלי?" שאלתי.
*צוויץ צוויץ צוויץ!*
"באמת?" תהיתי.
העוזר הנהן. איך זה הגיוני, איך הכל השתבש? אני כבר אסדר את זה. אבל בסוף, אני אהיה המנהיג. אני אהיה השליט החדש. אני אהיה התקווה האחרונה של כולם.
רגע רגע רגע, מישהו מאזין לנו? הי! לכו מפה! תעברו נקודת מבט! (ה.כ. בסדר בסדר אם אתה כל כך רוצה...)
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
לצערי הדמות המסתורית עצרה לנו את הפרק, אז אני חושבת שאסיים להיום. מה אתם חושבים? מי זה, מכשף האפלה או בכלל מישהו חדש?.. תצביעו ותגיבו כדי שאני אדע אם לעשות המשך
YOU ARE READING
עולם האפלה-מכשף הימים (מוקפא)
Fantezieנועם, אית'ן, וליאם הם היו שלושה נערים רגילים שיצאו לטיול מחנאות עם בית הספר. הם נהנים ממש עד שמגיע הלילה ומשהו גרם למחנה שלהם להישרף. הם בורחים ומוצאים את עצמם ביער אפל. הם מגלים חזיונות ורמזים אבל מה שהם לא יודעים זה שיש מישהו גדול במיוחד שעומד מאח...
