נועם
אז ניסינו לעשות את התוכנית של אית'ן, וזה יצא פשוט כושל.
לשלוט בכוחות? לא עבד לנו. להתאמן על הכוחות שלנו? אפשר לחלום. וכשהתייאשנו, ניסינו להוציא מליאם את הכוח שלו. הנה כמה מהטקטיקות שעשינו: "ליאם, דמיין שהגוף שלך הוא אטמוספרה גדולה ומתפתלת בכל היקום. ואז יש את הקסם שנמצא בך, דמיין שהוא שביל החלב, ואתה מקריב את היד שלך אל השביל. אתה לאט לאט תופס את הקסם, ומכניס אותו לגוף שלך והוא מתפשט בתוכך." אבל ליאם היה כל כך סגול ממאמץ, אז הרעיון הזה פחות תפס. אית'ן חשב שאם ליאם יפעיל את כל הכוח שיש לו בגוף, אז הקסם יצא מעצמו. "קדימה ליאם! תרביץ לעץ! יותר חזק, לא... יותר חזק!!" אבל ליאם לא השתנה כלל. אחרי ימים שככה פעלנו החלטתי שמה שאנחנו עושים פשוט נקרא "בזבוז זמן". אז אחרי שאית'ן התרסק על הרצפה פעם נוספת כי הוא ניסה לשלוט בתעופה שלו, ניגשתי אליו ואמרתי "אנחנו חייבים להפסיק." "להפסיק מה?" הוא שאל "להפסיק את הכישלון הזה" אמרתי. "הי, זה עדיף מאשר להתאבד ברחבי העולם -" "לא, עדיף 'להתאבד' ברחבי העולם וככה ללמוד על הכוחות שלנו מאשר להיות תקועים כאן!" "אבל.. מה אנחנו נעשה אם נתחיל להסתובב במקומות מסוכנים?" שאל בחשש. "להילחם. כאילו דא!" אמרתי. השכל שלו מאוד קטן ברגעים אלה, עימכם הסליחה. "אבל אין לזה משמעות... למלחמות האלה. עד עכשיו ניצלנו בנס, אבל זה לא יקרה יותר" "אה אז אתה רומז שצריך להתחבא כמו פחדנים ולא להראות לעולם שאנחנו מסוגלים לשרוד בעצמינו?" לחשתי בכעס. הוא התחיל להזיע במקומו ואמר "אממ, אממ...." "תודה שאין לך תירוץ!" אמרתי בניצחון, "אוקיי. אבל צריך להודיע לליאם על השינוי." "סבבה, אני בטוחה שהוא ישמח לשמוע, האימונים האלה הספיקו גם בשבילו" אמרתי כשראיתי שאי'תן מקווה שליאם לא יסכים עם נועם "נו... קדימה! תתעודד. יהיה בסדר" "את זה את אמרת," אמר בקול קודר. "ליאם! תפסיק לנסות להזרים את כל הדם למוח! בוא הנה, יש לנו חדשות לספר לך" ליאם התקרב ומתנשף, וואו הראש שלו היה אדום מאוד. מזל שעצרתי אותו בזמן. "אז.. מה רצית להגיד?" שאל "רציתי לספר שאנחנו סיימנו עם האימונים האלה!! יש לי תוכנית חדשה: ממציאים תוך כדי. מה אתה אומר?" "אדיר!" אמר בהתרגשות. "רק אני חושב שזה טיפשי?" שאל אית'ן מהצד "יאפ" אמרתי ואני וליאם הלכנו לארוז את כל הדברים.
ליאם
ישש!!! סיימנו עם האימונים המסריחים!! החלום שלי התגשם. הרפתקה חדשה זה יהיה כיף כל כך, מעניין מה עוד אנחנו נפגוש - כאילו שלא פגשנו מספיק. אחרי שעשיתי הפסקה קטנה הלכתי אל אית'ן שהיה היחיד שהיה לו מצב רוח רע, באתי אליו ולחשתי "אז נישאר עם פרצוף חמוץ לכל שאר היום? בחייך, יהיה כיף" "אתה יכול לנסות להבין אותי? נועם אפילו לא מנסה להקשיב לי." אמר אית'ן "אוקיי" אמרתי במין סקרנות. "אני מרגיש שאם נגיע לכל המלחמות האלה סתם, נמות לפני שנדע איך לשלוט בעצמינו. צריך להיות בטוחים יותר במה שאנחנו עושים, במיוחד אם יש נבואה שכתובה עלינו." "אוי אתה פשוט הורס שמחות" אמרתי באנחה עמוקה.
אז לא ידענו איך להתחיל, לאיזה כיוון אנחנו נלך, ולא היה שום דבר מתוכנן מראש. וככה בדיוק עובדת התוכנית 'ממציאים תוך כדי'.
-=+=-=+=-=+=-
התקדמנו קילומטרים והסביבה היתה מרהיבה ביותר. גם אם נמות, לפחות ראינו דברים מדהימים בחיים שלנו. כבר היה לילה אחד, שבו השינה שלי היתה הכי טובה עד עכשיו. זה החלק המשעמם של המסע, החלק שבו צריך להגיע לקרב. הממ... אם אני כבר שוקע במחשבות אז אעשה את זה עד הסוף. מה הכוח שלי? אני רוצה לדעת כל כך, אני לא מקנא או משהו, אלא אני רוצה להילחם כמו כולם. למרות שאני צלף טוב - עדיין מציק לי. כוח קסם זה מגניב! אתם לא חושבים גם? כאילו, כשכולם מקבלים את הכוח שלהם ואני לא.. אני לא יודע מה לחשוב על זה. אבל אי אפשר לדעת, יכול להיות שאני קרוב יותר מתמיד לכוח הזה. ומה אם אית'ן? מה קורה לו? הוא כל פעם נלחם ונרגש, ופתאום אין לו חשק וזה חשוד בעיני. יואו, אני זוכר את הפעם הראשונה שנחשפנו לעולם הזה. עולם הקסם והמפלצות, עולם הרשע והטוב. עולם... עולם מוזר. אבל התרגלתי אליו, זה כמו הבית השני שלי, רק שכאן צריך להסתמך כל כישורי לחימה והישרדות ולוותר על חיי הנוחות. בהחלט קשה אבל כמו שאמרתי, מתרגלים.
אחרי שחשבתי על עוד נושאים אישיים, נועם נתנה לי סטירה "אחח! זה כאב!" אמרתי "הלו? אנחנו מדברים אליך ואתה חולם. תקשיב!" "אוקיי אוקיי, מה רציתם להגיד לי?" "תראה לאן הגענו" וראיתי מקום שטוח לגמרי ולא הבנתי על מה היא מדברת, אבל לא הספקתי לשאול כי פתאום החלקתי לאחור. ניסיתי בכל הכוח להתקדם קדימה, אבל רוח חזקה תפסה אותי ולא נתנה לי ללכת. התחלתי לשקוע בקור ורעדתי כאשר נסחפתי על הדשא, וצעקתי "נועם! אית'ן! אתם פה?!" "ליאם!! תחזיק חזק!!" צעקה נועם ממרחק. קפצתי ונחתי בכאב על האדמה, מנסה לאחוז בעשבים בחוזקה. ואז הרמתי את עיני וראיתי את מה שנועם ראתה. היה שם מבנים ואוהלים, אבל לא הספקתי לראות יותר כי לחלקיק שניה הזה איבדתי אחיזה ועפתי רחוק. יכולתי לשים לב שאית'ן מנסה לעוף והתרסק, וחד משמעית הבנתי משהו - הלך עלינו.
~~~~~~~~~~
מוזמנים לעשות עוקב! ואשמח שתכתבו בתגובות אם להמשיך, כי לפעמים אני מתלבטת.. ותנו כוכב אם נהנתם, בפרק הבא יהיה מטורף.
YOU ARE READING
עולם האפלה-מכשף הימים (מוקפא)
Fantasyנועם, אית'ן, וליאם הם היו שלושה נערים רגילים שיצאו לטיול מחנאות עם בית הספר. הם נהנים ממש עד שמגיע הלילה ומשהו גרם למחנה שלהם להישרף. הם בורחים ומוצאים את עצמם ביער אפל. הם מגלים חזיונות ורמזים אבל מה שהם לא יודעים זה שיש מישהו גדול במיוחד שעומד מאח...
