"פאק" רון לחש לעצמו כשצלצול הטלפון שלו העיר אותו, ומבלי באמת לפקוח את עיניו הוא הגיש את ידיו אל מקור הרעש, עונה לטלפון. "מממ?" הוא שאל, "צ'ארי" הלחישה שגרמה לליבו לצנוח ולעיניו להיפקח באחת, נשמעה מהצד השני.
"ג'רי" רון מלמל, מזהה ישירות את הבחור המדובר. "בבקשה תחזור אליי, אני מתנצל על הכל" המבוגר יותר התחנן, ורון שתק, גופו רעד מעט ועיניו התחילו לעקצץ, הוא עומד לבכות. "הוא ניצל אותי, הוא זה שפיתה אותי" ג'רי המשיך לשקר. וצ'ארי גיחך, "לא משנה מי פיתה את מי, עצם זה שהתפתתה כבר מעיד על זה שלא התעניינת בי באמת" בעל העיניים הצבעוניות אמר בבוז לפני שניתק באחת, יודע שאם הוא ישאב לתוך השיחה הזאת, ג'רי יצליח לשחק בו.
"לעזאזל" רון התרומם לישיבה, מנגב את עיניו הדומעות. ואז שוב צלצול הטלפון נשמע, ושמו של ג'רי התנוסס על מסך הטלפון שלו. רון נאנח בכבדות, מכבה את הטלפון שלו. מבין שכרגע הוא יאבד את עצמו אם הוא לא יעשה צעד קיצוני. לא רוצה לגעת במכשיר הטלפון שלו לזמן הקרוב.
-
"טוק טוק" נשמע מחוץ לדלת ביחד עם דפיקות עדינות, "כן אמא" רון אמר, מסתכל על הדלת הנפתחת ורואה את אימו החייכנית. "התעוררת?" היא שאלה והוא הנהן, "בכית?" היא ביררה כשהבחינה בלחות עיניו של בנה והיא התקדמה אליו במהירות, יושבת לצידו על המיטה.
"מה קרה?" היא שאלה בדאגה, מלטפת אל לחיו של בנה, "הכל טוב אמא" רון מלמל לפני שחיבק את דמי בחוזקה, צריך את המגע שלה, והיא נאנחה לעצמה והחזיקה לו חיבוק אוהב. מלטפת את שיערו הצבוע. "לא משנה מה קרה, תדע שאני תמיד כאן איתך" היא לחשה, נושקת לראשו והוא הנהן, ממשיך לחבק אותה.
"אתה לא צריך ללכת למכולת של קווין אם זה מקשה עלייך" היא הוסיפה ורון התרחק מהחיבוק, "אני אלך" הוא אמר, "אני צריך ללכת בשביל עצמי" הוא הוסיף, "למה?" היא שאלה, "אני רוצה לנקום בו" הוא השיב והיא נאנחה, לא אוהבת את הנקמנות של רון, במיוחד לא כלפי קווין שהיא איתו בקשר טוב, מכירה את הצדדים הטובים של קווין שרון התעקש להכחיש את קיומם.
"נקמה זה לא דבר טוב" היא אמרה לו בחיוך, "אף פעם לא אמרתי שאני עושה רק דברים טובים" הוא אמר בחיוך, "אני מי שאני היום בגלל לא מעט דברים רעים שעשיתי, לא רק בגלל הטובים" הוא אמר וחייך, שוכח מג'רי כשהוא מתרכז בנקמה בקווין.
"אתה יכול להצטער על זה בעתיד" היא השיבה, "אני לא יודע מה יקרה בעתיד, אבל כרגע אני יודע שזה הדבר הכי נכון" הוא אמר והתרומם מהמיטה, "אני אכנס להתקלח ואלך לקנות לך שמפו" הוא הוסיף ויצא מהחדר, משאיר את דמי להביט בעצבות על הדלת. היא לא יכולה להכחיש בליבה את עצם העובדה שהיא מתגעגעת לילד התמים שלה מפעם, הילד שלא פגע באף אחד, זאת אומרת רק בעצמו.
--
רון נעמד מחוץ למכולת, משאיר את הטלפון שלו בבית. מוצא לנכון לא לקחת אותו איתו.
YOU ARE READING
עוד הזדמנות אחת
Romanceרון הוא נער שמן בן 15, ולהיות נער שמן בתיכון זה לא קל, במיוחד כשאתה גיי מוצהר ובמיוחד כשיש לך עין אחת חומה ואחת ירוקה. רון עובר התעללות מילולית ופיזית בזמן הלימודים, אבל זה לא עוצר אותו מלהישאר חייכן ותמים, לפחות בזמן התיכון. בעזרת חברו הטוב והגאון...
