עוד הזדמנות אחת

עוד הזדמנות אחת -פרק 48-

רון ישב במיטה, גבו שעון על גב המיטה, מכוסה עד חזהו בשמיכה. לצידו ישב תיאו, מחבק את צידו. ובקצה המיטה, ישב קווין- מסתכל עליו.

"כמה זמן אתה כבר ממשיך לפגוע בעצמך?" קווין שאל, לא מודע לכך שרון פוגע בעצמו לאורך כל השנים האלו. קווין אפילו לא ידע שרון בולמי, הדבר היחיד שהוא ידע זה שרון סובל מהפרעות אכילה ושהוא עדיין מתמודד עם האנורקסיה שלו.
אומנם קווין כן זכר שרון סבל מדיכאון והוא ידע טוב מאוד שרון ניסה להתאבד כבר בעבר, אבל הוא כנראה ניסה להאמין שרון בסדר עכשיו, שככל שהוא התגבר, הוא התחזק נפשית.

"זה לא אמור להזיז לך" רון לחש, "בטח שזה אמור להזיז לי, אני ראיתי אותך מתכוון לחתוך את עצמך" קווין הרים את טונו, הפחד הכעיס אותו. "קווין תירגע" תיאו אמר, לא רוצה לשמוע אותו צועק.
"איך אני אמור להירגע? למה אתה לא לקחת אותו עד עכשיו לטיפול ראוי?" קווין בירר בדאגה, טונו עדיין גבוה מהרגיל.

"אני לא מתכוון ללכת לשום טיפול" רון אמר, "אני בסדר" הוא הוסיף וקווין נאנח לעצמו בכבדות. "איך בדיוק אתה בסדר רון? אתה ניסית להתאבד" קווין ענה, "לא ניסיתי להתאבד" רון הכחיש, "רון, אני ממש לא צוחק איתך" קווין הזהיר ורון רק שלח אליו מבט נוזף. לפעמים אין לו מילים כנגד קווין, במיוחד כשהוא רואה אותו עצבני כל כך.

"אני הולך לנוח" רון אמר ונשכב על המיטה, מכסה את כולו- כולל ראשו מתחת לשמיכה. שם הוא אפשר לעצמו לחזור לבכות בשקט. קווין ותיאו החליפו בניהם מבטים. "אולי כדאי שלא נלך לחתונה של ג'קלין?" קווין שאל, "אתה יכול לא לבוא. אני הולך" קולו של רון נשמע מתחת לשמיכה.

"אתה באמת לא מבין עד כמה שהמצב שלו חמור?" קווין שאל את תיאו, "אני יודע, אבל הוא לא מוכן להקשיב" תיאו השיב, חסר אונים לסיטואציה. "צריך לקחת אותו בכוח לטיפול" שומר הראש ענה. "ממש לא" רון ענה מתחת לשמיכה וקווין נאנח והביט על הדמות המכוסה.

"ממתי הוא חזר לפגוע בעצמו?" קווין בירר, חוזר להסתכל על תיאו. "אחרי הפרידה מג'רי המצב החמיר. אבל לאחר מכן הייתה תקופה שקטה...כי אתה הגעת" תיאו ענה וקווין חזר להביט על השמיכה הבולטת. "ועכשיו, הוא חזר לפגוע בעצמו בגללי" קווין מלמל. "אני עדיין פה, אתם לא צריכים לדבר עליי כאילו ואני לא כאן" רון השיב, מנגב את עיניו. הוא התבייש, הוא הרגיש מבוכה, הוא לא רצה להוריד את השמיכה ממנו ולהביט על קווין. הוא פחד לראות את העיניים הכאובות, המאוכזבות, השופטות.

"תצאו, אני רוצה לנוח" רון ביקש, "רון אנחנו לא יכולים להשאיר אותך לבד" תיאו אמר, "אז שקווין יצא" רון השיב ותיאו הסתכל על קווין, מבקש ממנו שילך. קווין עצם את עיניו באפיסת כוחות, מלקק את שפתו התחתונה ברוגז.

"תנוח" קווין השיב לבסוף לפני שהוא התרומם מהמיטה ויצא מהחדר. הוא הלך אל חדר השינה שלו, טורק אחריו את הדלת בחוזקה. הוא פשט את חולצתו כשגופו התחמם מהכעס. קווין זרק את החולצה מאגרסיביות על הריצפה, הוא שלח את ידיו מעלה אל ראשו, מחדיר את אצבעותיו פנימה, בתוך שיערו.