𝓶𝔂 𝓬𝓱𝓲𝓵𝓭𝓱𝓸𝓸𝓭 𝓯𝓻𝓲𝓮𝓷𝓭

שוקו זה טעים

"אמממ... כן ברור" אמרתי לה. היא התקרבה אליי וניסתה לנשק אותי, "וואוו אלי! ממש השתנה פה" ניסיתי להפסיק את הקרבה בנינו, וקיוויתי שהיא לא תשים לב. "אה, כן. לא אהבתי את העיצוב הישן" היא אמרה נבוכה. לא רציתי לפגוע בה, אבל אני חייב למצוא את המילים כדי להפרד ממנה. אני אוהב אותה מאוד, אבל אני חייב לעשות סדר לעצמי בראש. הסתכלתי עליה. פניה החווירו, עינייה מושפלות, והחיוך שלה נעלם. "אלי..." לחשתי והתקרבתי אליה. "אני מצטער. לא ראיתי אותך הרבה זמן והתרגלתי לדחות בנות שרוצות אותי... סליחה" אמרתי והיא צחקה. נישקתי אותה. למרות שלא רציתי בזה, רציתי לשמח אותה, ובזמן הכי לא טוב, היא שמה לב.

~הארי~

לואי ישר נעלם עם החברה שלו, הם הלכו לחדר שלה כנראה. "אז חבר של לואי, אתה רוצה לשתות משהו?" אמא שלה שאלה. "לא תודה" אמרתי. "בטוח? לואי סיפר לנו שאתה אוהב שוקו" הוא מדבר עליי עם זרים? "כן, אני אוהב. אבל אני לא רוצה לשתות, תודה" יצאתי מהמטבח, אמרתי ביי לאבא של לואי ויצאתי למרפסת. עוד שלושה וחצי שבועות עד לחג המולד. תמיד חגגנו בבית של לואי, עם המשפחות שלנו, אבל השנה יש לי מספיק כסף כדי לחגוג עם ההורים שלי. תכננתי לבלות את השבועות האלה בסידור הדברים לחג, אתם יודעים, לקנות עץ, וקישוטים, ומנורות, וכל מה שצריך. אבל כנראה שאני אצטרך לעשות הכל בארבעה ימים שישארו לי אחרי שנחזור. עמדתי במרפסת, נשען על מרפקיי על מעקה העץ הלבן, והסתכלתי על השלג שכיסה את הכל. למה כל מה שאני רואה יפה כל כך?? העץ הגדול עמד בקצה הרחוב, כל הבתים היו מכוסים במנורות, הכל מואר ויפה. ילדים רצים ורוכבים באופניים, ספסלים מכוסים בשלג. תדמיינו את זה. אף פעם לא ראיתי חג מולד יפה כל כך.

~אלינור~
הוא אכזב אותי. הוא לא רוצה אותי יותר? הוא ניסה להפרד ממני? נכון שבסוף התנשקנו, אבל זה לא הרגיש כאילו הוא רצה בזה, יותר כמו, אני הכרחתי אותו. משהו עובר עליו. ואני צריכה להיות שם בשבילו בתור חברה. להקשיב לו. "לו? אתה רוצה לספר לי מה עובר עליך? אתה נראה כבוי"
"אני בסדר"
"אני מכירה אותך מספיק כדי לדעת שאתה לא. דבר איתי בבקשה"
"אני לא יכול" לחש.
"מה זאת אומרת לא יכול? דבר עכשיו אדוני, קדימה"
"אלי... אני לא יכול"
"אתה כן. לואי אני פה בשבילך"
"אני לא פאקינג יכול!!" הוא צעק. הוא צעק עליי הרגע?? "לא הבנתי! אתה צועק עליי?? מה עובר עליך??" צרחתי ויצאתי מהחדר שלי, טורקת את הדלת. ירדתי במדרגות. ויצאתי החוצה, נבהלת למראה החבר הגבוה של לואי עומד שם. "היי" אמרתי.
"היי"
נעמדתי לידו. אני גבוהה יחסית, אבל נראתי פיצפונת לידו.
"לואי לא מעצבן אותך לפעמים?" שאלתי.
"ברור שכן. זה לואי. אבל לפעמים הוא פשוט לא מסוגל להגיד מה שמצפים ממנו, אז הוא לא אומר כלום. אין לך מה לכעוס עליו, הוא ידבר איתך בסוף" החבר הגבוה הבין בדיוק מה רציתי איכשהו. "איך... איך... איך ידעת?" גמגמתי. "אין לי הרבה, אבל יש משהו שאלוהים נתן לי, וזה... כוחות על! כמו סופרמן את יודעת!!" הוא אמר. בהתחלה חשבתי שהוא רציני, אבל אז הוא סיפר את 'הבדיחה' שלו, והתפוצצתי מצחוק. חבר טוב יש ללואי בסך הכל. "מה כבר אמרתי?" שאל, צוחק גם הוא. מבטו נהיה רציני, הוא הביט בשלג ופנה ללכת, אבל אז נשען על קיר הבית וחיכה. "מה?" שאלתי בלי להסתובב אליו. "לא משאירים אף אחד לבד. אני אחכה לך" הוא אמר. ג'נטלמן. גלגלתי עיניים ונכנסתי. הוא בא אחריי. ישבנו במטבח, הכנתי לנו שוקו. הוא התווכח ואמר שהוא לא רוצה לשתות, אבל עשיתי לו בכל זאת והוא שתה. הנחתי את כפות ידיי על הכוס שלי, מתחממת, והוא שתה הכל בשלוק. "מה" הסתכלתי עליו. "שוקו זה טעים" הוא לחש ועלה לחדר שלי, ללואי.

~הארי~
"היי לו"
"היי האז"
"למה אתה לבד?"
"האז אני... אני צריך להגיד לשניכם משהו"
"אוקי, דבר אני מקשיב" אמרתי, התיישבתי על המיטה והסתכלתי עליו. "אני... אני... אני אוהב אותך"