𝓶𝔂 𝓬𝓱𝓲𝓵𝓭𝓱𝓸𝓸𝓭 𝓯𝓻𝓲𝓮𝓷𝓭

אי גדול

"אמממ" הוא ניסה, אבל אני לא חושב שהוא ידע איך להסביר. "אתה החבר הכי טוב שלי האזי, למה שאני לא אצייר אותנו?" טוב אולי כי ציירת את זה בפאקינג אמצע לונדון?! הייתי מבולבל, מקודם חשבתי שהוא מושלם, עכשיו אני חושב שהוא אדיוט גמור, מה נסגר איתי?? אולי אני פשוט מתרגש. בכל זאת, פעם ראשונה שאני אעלה על מטוס. הייתי הרבה פעמים בשדה תעופה עם לואי כשבאתי להגיד לו שלום כשטס עם המשפחה שלו פעמיים בשנה, קיטשי אה? לא משנה, אבל אני לא מצליח להבין למה לעזאזל אני חושב עליו ככה?

~נקודת מבט לואי~
"אמממ" ניסיתי, איך להסביר לו? "אתה החבר הכי טוב שלי האזי, למה שאני לא אצייר אותנו?" הרגשתי מטופש. למה אמרתי את זה אוףףף. תמיד כשאני מרגיש משהו, ויודע מה זה המשהו הזה אני מצייר אותו. זו הדרך שלי לבטא דברים. אבל לא חשבתי שאצייר אותנו. אני מתכוון, לא ככה לפחות...
ראיתי שהוא מבולבל, אולי בגלל שהוא מתרגש. לפעמים הארי מצחיק אותי כל כך שאני מתאמץ לא לבכות, ולפעמים הוא יכול להרגיז כל כך שבא לי לתת לו כאפה, אבל אני אף פעם לא עושה את זה, הוא חבר טוב מדי בשבילי. תמיד חשבתי שהארי יותר חכם ממני, יותר יפה ממני, תמיד שקעתי בעיניים הירוקות והזוהרות שלו... איך אפשר שלא?? אבל הוא חבר שלי, ואני לא עומד לספר לו. לא עכשיו.

~שוב הארי~
אני לא מצליח להעיף את התמונה הזאת מהראש שלי. אני חייב למצוא את זה. למחוק את זה מהר, למרות שזה ממש יפה, זה מבליט את העיניים שלו, את השיער היפהפה שלו... אבל דיי הארי! דיי! תפסיק כבר עם המחשבות האלה שיואווו
ניסיתי לעצור את עצמי, ולמנוע אסון, אז לא אמרתי כלום. שלא ייפלט לי בטעות.

~כללי~
המטוס המריא, הארי ולואי ישבו אחד ליד השני במחלקה ראשונה, הארי ישב ליד החלון, בכל זאת, ריגוש של פעם ראשונה. "לו אתה חושב שנראה דולפינים? אני רוצה לראות דולפינים. וכרישים. יש כרישים פה בכלל? ו... ואני רוצה לראות אי-" "הארי" "אי גדול, עם הרים ו-" "הארי" "ועצים ו-" "הארי!!" הוא קפץ ממקומו והסתכל על לואי. "אמרת משהו?" שאל. "תירגע, אתה מתנהג מוזר" לואי מלמל. "איך מוזר?" שאל

~הארי~
זה היה כל כך מדהיםםםם
המים היפים האלה, מזכירים לי משהו... את העיניים שלו! אמא הארי תסתום כבר! מה נסגר איתך?! אתה לא יכול לשבת בשקט שלוש שעות בלי לחשוב עליו?? ניסיתי לדבר איתו. "לו אתה חושב שנראה דולפינים? אני רוצה לראות דולפינים. וכרישים. יש כרישים פה בכלל? ו... ואני רוצה לראות אי-" "הארי" "אי גדול, עם הרים ו-" "הארי" "ועצים ו-" "הארי!!" קפצתי. מה הוא רוצה? מנסים לתקשר כאן אדון טומלינסון! "אמרת משהו?" שאלתי מנסה להציק. "תירגע, אתה מתנהג מוזר" לואי מלמל. "איך מוזר?" לא הבנתי, מה הוא רוצה?

~לואי~
"הארי. אני יודע שזו פעם ראשונה שאתה הולך לשמוע את זה..." אני חייב לספר לו. אבל איך הוא יגיב? אני לא גיי, והוא ממש לא, וחוץ מזה יש לי חברה, איך מספרים למישהו שאתה אוהב אותו? אני אשמור את זה בסוד בנתיים נראלי... לפחות לשלושת השבועות הקרובים. "פעם ראשונה שאני שומע מה? אותך שר? שמעתי כבר... נייל צווח? גם שמעתי!-" "ברצינות הארולד" ידעתי שהוא שונא שאני קורא לו ככה. "תפסיק" הוא אמר לי, ידעתי את זה. "טוב טוב, אבל הארולד, אנחנו תכף נוחתים!!" אמרתי משועשע, אבל זה לא הכעיס אותו, הוא התעלם כנראה מהחלק הראשון של המשפט, והתמקד בשני, "נוחתים!!" הוא צעק. "ששש הארולד, פה לא צועקים" לחשתי והתפקעתי מצחוק. הוא נשען אחורה בכיסא שלו, הראש שלו כמעט נבלע בכורסה הזאת. התפוצצתי מצחוק, אז הוא התעצבן. "אני בשירותים" אמר והלך. הוא חייב להודות שזה היה מצחיק!

~הארי~
לא כעסתי עליו, ידעתי שזה היה מצחיק, רציתי לצחוק גם, אבל עצרתי את עצמי. אל הארי, פשוט אל. ברחתי לשירותים, נועל את עצמי וצוחק. אנשים דפקו בדלת ושאלו אם הכל בסדר, אבל לא אמרתי כלום, רק צחקתי. הוא בטח נעלב, או שהוא רצה לעצבן... בכל אופן, אני כבר 47 דקות לא חושב עליו- אני מדדתי כמה זמן אני לא חושב עליו? אני חייב גמילה ממנו הוא מטריף אותי!!